יום רביעי, 31 בדצמבר 2014

באקאפיקו בנווה צדק - האמנם הפיצה הכי טובה בעיר?

אתרי walla, mako ו- timeout כבר הקדימו אותי עם ביקורת על המקום, אבל גם לי יש מה להגיד...

באקאפיקו - Beccafico היא מסעדה איטלקית שנפתחה לפני חודשיים-שלושה ברח' שבזי 49 בנווה צדק בתל אביב. לפני כן פעלה במקום מסעדת דיטושקה של המסעדנית הותיקה דיטה בורנשטיין. השף של המסעדה הוא לירן גרודה (*) שהיה אחד המשתתפים הבולטים בתוכנית משחקי השף. למי שלא מקשר, זה אותו בחור שחטף על הראש מ-3 השפים המנחים על זה שהוא היה המון שנים סו-שף של ניר צוק במסעדה שלו, למרות שהוא ממש לא התחבר עם האוכל והבישול שם. השותף שלו במסעדה זה מסעדן בשם ציון פרג'ון שלפני כן היה שותף גם בדיטושקה.

Beccafico זו המילה האיטלקית לציפור שיר שבעברית מכונה סבכי. יש מנה איטלקית כלשהי של סרדינים שבשמה מופיעה המילה הזו ועל שמה נקראת המסעדה.



גרודה בתוכנית הפגין יכולות גבוהות בבישול מתוחכם, כולל מולקולרי לסוגיו. כאן הוא דווקא מתמקד במטבח איטלקי - סיציליאני פשוט למדי, או כמו שמגדירים אותו באתר ובפייסבוק שלהם - מטבח סיציליאני ותנור פיצה.
בכל פרסומי היח"צ צוטט השף בביטחון מופרז שמדובר בפיצה הכי טובה בתל אביב. יומרני משהו.

אני קפצתי למסעדה ביום חמישי שעבר עם ידידתי אורית לעסקית צהריים.

יש לציין שהביקורות ב- walla וב- mako קטלו את המקום ואת האוכל. הביקורת ב- timeout הייתה דווקא חיובית. אני בדרך כלל סומך בעיקר על עצמי אז באתי לבדוק...

המקום עצמו כיאה למסעדה סיציליאנית מעוצב די בפשטות. יש 2 חללים: חלק פנימי מעוצב שצופה על המטבח וחצר פנימית מרווחת ונעימה.



האוכל - איטלקי סטנדרטי: פיצות, פסטות, מנות ראשונות וקינוחים איטלקיים. המחירים סבירים. 30 ומשהו ש"ח עד 40 ומשהו ש"ח למנות ראשונות. 50 ומשהו עד 60 ומשהו ש"ח לפסטות. פיצות בין 44-58 ש"ח. יש גם מנות עיקריות בשריות או דגיות נוספות.

העסקיות מחולקות ל-3 רמות מחירים: 68-78-88 ש"ח. בכל רמה יש אפשרויות מעט שונות.
מה שאנחנו הזמנו תאם למחירי 78 ו-68 ש"ח.

קיבלנו פוקצ'ה להתחלה. בכל הביקורות "המקצועיות" חזרו ודיברו על הצפה של שמן זית במנות. הפוק'צה שקיבלנו הייתה בסדר גמור. סטנדרטית וטובה, עם מינון טוב של שמן זית.



2 מנות ראשונות:
אני הזמנתי את מרק היום (שכנראה משתנה): זה היה מרק זוקיני וכרישה. מרק קרם. שום דבר מיוחד במרק. פשוט. לא רע אבל גם לא טוב במיוחד. משהו שאפשר להכין בכל מטבח ביתי בקלות. ממטבח של מסעדה מקצועית אני מצפה לתוצאה קצת יותר מעניינת.



אורית הזמינה את הסלקים הצלויים בתנור: סלקים צלויים שחתוכים לקוביות, גבינה כחולה וגרעיני דלעת מפוצצים בסוכר דקלים (כך בתפריט). סלק וגבינה כחולה זה שילוב טוב. בקפה אירופה למשל טעמתי סלט סלק, אנדיב, גבינה צ'רקסית ואגוזים שהיה מעולה. בקיטשן מרקט אכלתי סלקים עם גבינת סטילטון וחמאה שרופה שהיו פנטסטיים. הסלקים של באקאפיקו היו רק בסדר. סבירים. לדעתי החיתוך שלהם לקוביות קטנות למדי די פוגם במרקם שלהם. הייתי מעדיף אותם קצת יותר קראנצ'יים. לדעתי גם הגזימו בכמות הגבינה הכחולה במנה. היא די השתלטה על העניינים.



למנה העיקרית לקחתי את פיצת "באקאפיקו": גבינת עיזים, תרד, מוצרלה, פלפל חריף ושמן זית. גם במנה הזו כמות שמן הזית הייתה סבירה בהחלט, בניגוד למתואר בביקורת ב-mako. הפיצה עצמה הייתה בסה"כ טובה. בצק דק עם קראנץ' טוב. טעמים לא רעים. גבינת העיזים עצמה (לא יודע איזה סוג) הייתה די אנמית. אני הייתי משתמש בגבינה קצת יותר עוצמתית וחזקה. המחיר שלה בתפריט הערב הוא 56 ש"ח. רחוקה מלהיות הפיצה הכי טובה בתל אביב אבל שווה את כסף.



אורית הזמינה את הפפרדלה פטריות: קרעי פסטה רחבה מבצק חלמונים בייצור עצמי עם רוטב פטריות שמפיניון טריות, ציר פורצ'יני, שמנת ופרמז'ן. מנה כבדה ובסה"כ טעימה. הפסטה עצמה הייתה בדרגת עשייה כמו שצריך, הרוטב היה טעים. הבעייה הייתה שהבישול של קרעי הפסטה היה די מרושל וחלקם הוגשו כשהם דבוקים אחד לשני. ביצוע לא מספיק מוקפד שפגם באיכות המנה שבסה"כ הייתה מוצלחת. עלות המנה בערב היא 58 ש"ח. לא נורא.



היינו זכאים גם לקינוח קטן כחלק מהעסקית (במקרה זה דובר על פנקוטה כלשהי) אבל ויתרנו מקוצר זמן.

השירות עצמו היה חביב, אם כי היה מעט איטי. ככה זה שיש רק 2 מלצרים על מסעדה שלמה בזמן העסקית.

שורה תחתונה -
היות ומדובר במסעדה חדשה (קצת יותר מחודשיים) שרק מסיימת הרצה, והשף הוא שף צעיר שלראשונה מנהל מטבח לבד, הם זכאים לביקורת סלחנית. נדמה לי שבאתרי walla ו- mako מחפשים לפעמים לקטול בכוח כדי למשוך קוראים.
נכון, נדרש כאן מקצה שיפורים: שדרוג של השירות (עוד כוח אדם למשל), הקפדה הרבה יותר גדולה על הביצוע, שדרוג טעמים בחלק מהמנות. אבל הסה"כ הוא לא רע. עוד מסעדה איטלקית חביבה שמתאימה מאד לחך הישראלי הממוצע הלא מאד מתוחכם. מה שבטוח, הדרך להיות הפיצה הכי טובה בתל אביב עוד ארוכה.


והנה דוגמא לפיצה הכי טובה באמת:

פיצה home made. הבצק הוכן ע"י סיון עפ"י מתכון של מנה שטרום. נילוש ע"י קלוד המיקסר התכול. רודד ע"י סיון.
התוספות כללו: בצל מקורמל שקורמל ע"י עבדכם. בצל ירוק וסלק שנפרס דקיק על ידי. גבינות שונות שנפרסו ופוזרו ע"י סיון, ביניהן גבינת עיזים של משק עפאים, קצת צ'דר וקצת פטה עיזים.
הרוטב כלל פסאטה של Mutti, כמה טיפות של סריראצ'ה, טיפהלה שמן זית, מלח ופלפל.

הפיצה לא נאפתה בתנור מקצועי של 400 מעלות כמו אצל גרודה אלא בתנור ביתי מצ'וקמק שהחום הכי גבוה שלו הוא 200 ומשהו מעלות. התוצאה לפניכם. טעימה בהרבה מהפיצה של באקאפיקו. לירן גרודה תלמד:



(*) קראתי איפה שהוא שלירן גרודה כבר לא ממש פעיל במסעדה. רק שתדעו.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה