יום חמישי, 15 בינואר 2015

עסקית ב- SegevArt# לשעבר שגב הרצליה - כרוניקה של הידרדרות

שגב הרצליה, מסעדת השף הותיקה של שגב משה עשתה מתיחת פנים לפני כשבועיים. המסעדה נקראת היום SegevArt#. ההאשטאג הוא חלק מהשם. זו לא טעות. 

המסעדה עברה שינוי משמעותי בעיצוב ובקונספט. מיזם חדש שמשלב בין אוכל לאמנות בתפריט ובעיצוב, בהשראת שוק האמנות של מיאמי (אין לי מושג מה זה אומר אבל זה לא ממש חשוב). ההשקה של החידוש הייתה בסילבסטר האחרון.

כעובד בהרצליה פיתוח יוצא לי להגיע לשגב לעסקית מפנקת אחת לחודשיים או שלושה. אגב, מעולם לא הייתי בשגב בערב. זה תמיד היה רק בעסקיות צהריים. לגבי הצהריים, כבר ציינתי בפוסט קודם שזו העסקית הכי מפנקת באיזור. לא עסקית של לאכול ולברוח אלא עסקית יקרה של לשבת בכיף שעה ומשהו, להתפנק ולאכול טוב. כשקראתי על השינוי הצפוי קצת חששתי שהעסקית המוצלחת עלולה להתקלקל.



קפצתי לבדוק את העסקית ביום ד' האחרון, יחד עם ידידי סלווה. יש לציין שהמסעדה הייתה מפוצצת. כנראה שהשינוי והידיעות עליו עשו את העבודה. 

השינוי בעיצוב הוא אכן מהותי. 

הקירות שלפני כן היו מעוצבים כמו רחוב צבעוני, כולל מרפסות עם חבלי כביסה וכו', הם כעת נקיים ולבנים. הקונספט המרכזי הוא וידאו-ארט. על הקירות הלבנים יש הקרנות של תמונות אמנותיות וצבעוניות: של פרחים, אוכל, יין וכו'. האימג'ים מתחלפים כל כמה זמן. סה"כ נחמד. קצת מקושקש אבל חביב. אישית אני מעדיף בהרבה את העיצוב הקודם. יפה זה לא. אבל יש כאן ניסיון לעשות משהו שונה אז אני מפרגן.
כדי למקסם את אפקט הוידאו-ארט, המסעדה גם בצהריים אפלולית למדי, אולי אפלולית מדי: מגיעים לעסקית צהריים וחושבים שזה ערב. 

עוד שינוי קל יותר לכיוון האמנותי הוא בצלחות שיש בהן מוטיבים אמנותיים צבעוניים שמשתלבים עם עיצוב המנה, ובמדי המלצרים שכוללים ציורים וקשקושים אמנותיים על הלבן של המדים. עסק מקושקש.




ואיך העסקית?
עדיין טוב תודה.
לשמחתי לא שינו את הקונספט של העסקית. 135 ש"ח למנה ראשונה, עיקרית, לחם וכמה צ'ופרים קטנים. יקר אבל שווה.
יש להערכתי שינוי קל ביותר מהתפריט הקודם. הכניסו כמה מנות חדשות שלפני כן הופיעו לעתים רק כספיישלים. לגבי הערב ככל הנראה שיש יותר שינויים, אבל כאחד שסועד כאן רק צהריים, אותי זה לא מעניין...
התפריט הרגיל כולל 10 מנות עיקריות ו-7 ראשונות. לצידן יש תפריט ספיישלים, שביום ד' כלל עוד 4 מנות ראשונות ו-2 עיקריות. יש מנות שהן בתוספת עלות מסוימת. 

כשמתיישבים מקבלים כמו תמיד שוט קטן וקפוא של קוקטייל פירות כלשהו. 
אח"כ מקבלים את סלסלת הלחם הרגילה שהיא בגדר עונג. 3 סוגי לחמים חמים מהטאבון, עם חמאת ג'ינג'ר ואיולי כמהין. מעולה. 


הזמנו 2 מנות ראשונות אותן חלקנו:

האחת מהספיישלים: סביצ'ה מוסר ים ים שמוגש עם קרם אבוקדו, סלסה מנגו ואננס, צמחי תבלין, קשיו ואפונת ווסאבי. 
יש חשש שמנה כזו תהיה מתוקה מידי, אבל במקרה הזה השילוב היה טוב. קצת מתוק, קצת חריף, דג טוב. אחלה סביצ'ה. 




המנה השנייה הייתה מהתפריט הרגיל: קלמרי על גריל פחמים מוגש על חציל בלאדי עם קרם סלק ולבנה מוקצפת. חוץ מזה שהקלמרי היו קצת קטנים, המנה הייתה טובה מאד. כל השילוב היה מוצלח מאד. מנה עשויה כמו שצריך. 




אחרי הראשונה מקבלים מנקה חך קטן. תמיד מדובר בסורבה כלשהו. הפעם זה היה סורבה חמצמץ מתקתק של תפוח וג'ינג'ר עם סוכריות קופצות. קצת ילדותי אבל חביב ביותר.



העיקריות שאכלנו:

אני הלכתי על אחת ממנות הדג: פילה מוסר עסיסי, מונח על קרם תפוח-אדמה, בציר חמאת מולים ועגבניות מעודן ונבטי חמניה. מנה טובה מאד אם כי מוגשת די מכוער. פילה דג עשוי היטב. אכן עסיסי כמו שכתוב בתפריט. מתובל מעולה. הפירה היה מצוין. המולים היו טעימים. רוטב חמאה טעים ביותר. אחלה.



סלווה הלך על הסינטה: מנה בתוספת של 20 ש"ח: נתח סינטה מתובל בפלפל 4 העונות, מוגש לצד ריזוטו ירקות גינה ופיטריות. סלווה הזמין סינטה בדרגת רייר. הגיע נתח שמנמן, צרוב יפה מבחוץ שהונח על אבן חמה. דרגת העשייה שלו הייתה בדיוק כלבבו. הנתח היה מעולה. טעים מאד. מתובל באופן מושלם, עם איזשהו אפקט מעושן שהוסיף עניין. הריזוטו שלצידו היה מעולה גם הוא, עם טאץ' קל של שמן כמהין. מנה משובחת ביותר.


על קינוח ויתרנו מקוצר זמן. קיבלנו כמו ברוב המקרים בצהריים, 2 שוקולדים קטנים - חום (עם נוגט) ולבן - כביס מתוק לסיום.

השירות - כמו תמיד במסעדה - היה יעיל, מקצועי, מחויך ולא מתעלק. 

כבר כתבתי שזו המסעדה הכי טובה ומושקעת בהרצליה פיתוח, והביקור אתמול נותן עבורי עוד אישרור לכך.
בקיצור, אם אתם באיזור הרצליה פיתוח בצהריים, רעבים, רוצים לאכול טוב ויש לכם שעתיים לשרוף, לכו ל-SegavArt#. למרות העיצוב החדש והמקושקש.

ושוב - אני מפציר בכולם. תפנימו. שגב הרצליה זה לא שגב אקספרס. חוץ מהבעלות של שגב משה אין קשר. שגב הרצליה היא מסעדת שף מושקעת למדי. שגב אקספרס, כשמה כן היא. גירסה מהירה והרבה הרבה פחות מוצלחת מהאחות הגדולה. 

ולסיום קחו עוד קצת art:




עדכון טרי - עסקית צהריים 06/05/2015:

משהו לא טוב עובר על המסעדה.

עד היום, בלא מעט הזדמנויות, אכלתי עסקיות צהריים טובות מאד (לאחרונה בינואר האחרון כמתואר לעיל). אוכל טוב, מושקע, מוקפד, שירות מפנק ומקצועי. היום, בפעם הראשונה, זכיתי לאכול עסקית ממש לא טובה.

מאז ההפיכה ל- SegevArt# קראתי כמה ביקורות שדי קטלו את המיזם ולא ממש חיבבו את האוכל. אני גם לא התלהבתי מהקונספט האמנותי, אבל את האוכל עד היום אהבתי, ולכן התקשיתי להסכים עם המבקרים. בערב כאמור מעולם לא אכלתי שם אז אני מסתמך על עסקיות הצהריים והתמורה לכסף שהן סיפקו. לצערי היום, לאור האוכל הממש לא טוב שאכלתי והאוכל הלא מדהים שאכלו שותפיי לארוחה, אני נוטה להבין את המבקרים.

אני הזמנתי 2 מנות מהספיישלים של היום, ואולי לאור רמתן, עדיף לדבוק במנות התפריט הרגיל.

מנה ראשונה של מרק ערמונים קציפתי, על בסיס שמנת. מרק מאכזב. מרק דליל, תפל למדי וחסר גוף שהוגש בכוס קפוצ'ינו גדולה. הדלילות שלו למרבה הצער אכן דמתה יותר לקפה מאשר למרק.


מנה עיקרית של לברק בתיבול תאילנדי של חלב קוקוס וקציפת קארי אדום על קרם חציל שרוף. עם אורז תאילנדי בצד.
מנה לא טובה. כנראה המנה הכי גרועה שטעמתי כאן. דג איכותי דווקא שנעטף בתיבול תאילנדי לא טעים. אורז חמוץ ולא טעים. קרם חצילים תפל לחלוטין. גם בליל הבוטנים שהונח על הצלחת לא תרם. אכלתי את רובה מקוצר זמן, למרות שהציעו לי להחליף אותה. להפתעתי לא ניגש אף אחראי לשאול מה לא בסדר. לא הוציאו לנו אף צ'ופר או "פינוק משגב" כמו שבכל ארוחותיי במסעדה הוציאו באוטומט (אולי כי עד היום הכל היה סבבה ולא התלוננתי..). השירות הכללי לא היה טוב ומוקפד כמו בעבר.


שאר חבריי לארוחה הזמינו מנות מוצלחות יותר: מנות עיקריות של הטונה האדומה והרביולי שהיא באמת טובה, מנת סטייק עוף לא רעה ומנת סלמון טעימה למדי. סלט הנבטים כמנה ראשונה היה טוב כתמיד וגם הריזוטו כמנה ראשונה היה בסדר. כל המנות האלה הן מנות מהתפריט הרגיל שהטבחים במסעדה עושים לבטח בעיניים עצומות. אבל ההרגשה הכללית הייתה שזו לא הרמה הגבוהה והיציבה של העבר. לא ברמת האוכל ולא בשירות.
לפחות סלסלת הלחמים המעולה נותרה כשהייתה.

אני מקווה שזו נפילה חד פעמית. אולי סתם מנות ספיישל לא מוצלחות שאחד הסו-שפים הגה. ימים יגידו. היות ושגב היא עדיין מסעדת שף רצינית כמעט יחידה באיזור, אני אחזור ואדווח...


עדכון נוסף (ואחרון להערכתי לשנים הקרובות): 04/02/2016

אז חזרתי היום למקום הפשע. 7 חודשים לא הייתי. מדי פעם אני צריך לגוון את השממה שנקראת עסקית צהריים בהרצליה פיתוח. הפעם ישבתי בקומה השנייה והשקטה.

הלחמים - תודה לאל - אותם לחמים. סלסלה נדיבה, מגוונת וטעימה. איולי הכמהין נשאר. החמאה שבעבר הייתה חמאת ג'ינג'ר היא עכשיו סתם חמאה. לא נורא. נחיה עם זה.


הזמנתי את אותו מרק ערמונים שתואר בארוחה הקודמת לראשונה. הפעם עם קציפת ויסקי וערמונים קלויים שלמים בצד. האמת שלא זכרתי שהזמנתי בארוחה ההיא. אם הייתי זוכר כנראה שהייתי מזמין מנה אחרת. ניחא. זה שוב מרק בינוני מינוס שטעמו הבסיסי אמנם טעים אבל המרקם שלו הוא דליל כמו כוס נס קפה עם מעט קצף. not my cup of soup...


קיבלתי באמצע כרגיל מנקה חך: סורבה סלק עם סוכריות קופצות, תות ויוגורט. אכלתי טובים ממנו בשגב. לא רע, אבל די מוזר.


למנה עיקרית הזמנתי פילה מוסר עם סלט רוקט, קשיו וקרם פלפלים (שהוגש בתוך פיפטה, לצד פיפטה עם שמן זית), מוגש לצד בייבי רביולי עם פטריות וגבינת עיזים.
הדג היה טוב למדי. צרוב יפה ועדיין עסיסי. הוא הומלח יותר מדי, אבל זה לא היה בלתי אכיל. הרביולי היו טעימים למדי. הבצק היה מעט עבה אבל הסה"כ בסדר. הם הוגשו בצלוחית נפרדת וממש שחו בתוך רוטב שמנת. אני דגתי אותם, הנחתי בצלחת יחד עם הדג, והשארתי 1/2 מהרוטב המיותר והבינוני בצלוחית. המינוס הגדול במנה היה סלט הרוקט שממש לא היה מוצלח. הומלץ לאחד אותו עם הדג ולאכול יחד איתו. הטעם היחיד שהורגש בסלט הוא טעם חמוץ מאד של לימון. אני אוהב לימון ואוהב חמוץ, אבל זה היה ממש לא מאוזן, על סף הלא אכיל. יחד עם הדג זה עוד היה נסבל. לחוד - רע. השארתי את רובו בצלחת. המלצרית הטובה והחביבה ששאלה אותי איך המנה נענתה שרובה טובה. ציינתי שהסלט חמוץ מאד ולא טעים. היא שאלה אם להביא סלט אחר במקום ואמרתי שאין צורך. למרות זה היא הביאה צלוחית קטנה עם סלט אחר, אחרי שסיימתי לאכול. הודיתי לה אבל ביקשתי שזה יוחזר כלעומת שבא.




עם החשבון הגישו לי גם דוגמית קינוח (מלבי, קוקוס ורימונים - מתוק אבל חביב) ופרלין שוקולד מריר. מחווה חביבה כמעט כרגיל אצלם.


העסקית כולה עלתה 135 ש"ח. אין שינוי ברמת המחירים לעומת שנים קודמות.

העסקית נותרה יקרה ומפנקת. השירות עדיין קשוב וטוב. הבעיה - רמת האוכל שלפני כמה שנים הייתה מהגבוהות, הידרדרה מאד בשנים האחרונות בהדרגה, וכרגע היא בסה"כ בינונית מינוס. באופן אישי נדמה לי שמיציתי את המסעדה. אולי אחזור ב-2017 אם שוב אשתעמם מההיצע הרגיל והדי עלוב של פיתוח. (*)


(*) בדצמבר 2021 שגב סוגר את שגב ארט המקושקשת שלו אחרי 17 שנות פעילות. יישאר עם פיזור של מסעדות אחרות שהוא פתח במשך השנים. לא דואג לו אישית. הוא כבר מזמן עסקן מסעדות ולא שף. 

אני כבר מזמן לא עובד בפיתוח. לשגב ארט לא חזרתי מאז הנ"ל. כשכן הייתי בפגישה עסקית בשממה הקולינרית שנקראת הרצליה פיתוח הלכתי למקומות אחרים - מיט בר שאיכותה טובה בהרבה, קלאטה 15 - מקום איטלקי שפתח מתישהו או גרקו שפתחו גם הם סניף הרצלייני. גם אלה לא מלהיבות אבל זה מה יש. בשורות גדולות אין באיזור הזה אם שגב ארט הייתה אחת האופציות הבולטות במשך שנים. את זה אני כותב בדיעבד. בהרצליה מסתבר הייתי על תקן סועד שבוי. אני מעריך שאם הייתי עובד בתל אביב באותן השנים שבהן גם פתחתי את הבלוג הזה (2014-2015) לא הייתי ממהר להיות לארג' בביקורות שלי את שגב ושגב ארט. מאז שהפכתי לעובד תל אביבי הבנתי כמה רע באמת היה היצע האוכל בפיתוח. אציין שהיו שנים ששגב הרצליה עוד הייתה מסעדה טובה שלמרות שהגישה אוכל מתחנף היא הייתה מפנקת, נדיבה והאוכל ברובו היה טעים (כאמור רק על סמך עסקיות צהריים). כשהייתה רק שגב (לפני האקספרס והארט והחברות עם ביבי-שרה) זה עוד עבד, בטח ברמה ההרצליינית. עם הפיזור של שגב לעוד ועוד מסעדות ועם יותר מדי תקשורת החלה ההידרדרות שתוארה לעיל עד שהגיעה עד לקשקוש היומרני, חסר הטעם והרע שהיוותה שגב ארט.

תגובה 1:

  1. יצא לי לשוחח על זה עם אמא שלי לפני כמה שנים, אחרי ששגב הפכה לארט אבל לפני שהיא נסגרה, ושתינו מסכימות עם ההתדרדרות של המסעדה עם השנים.

    התיאוריה שלנו היתה ששגב המקורית היתה מסעדה טובה בין השאר בתקופה שמסעדות שף היו עדיין דבר יחסית נדיר (למרות שהיתה בהרצליה פיתוח גם הסינית של אהרוני) והזכות הזו למסעדת שף נשמרה לרוב לשפים שכבר ביססו את עצמם ואת שמם במסעדות של אחרים ובלא מעט חשיפה בתקשורת.

    האוכל עצמו אולי לא היה חדשני ומיוחד כפי שאולי מצופה כיום ממסעדות שף ולא טרנדי במיוחד, אבל הוא היה טעים והיה איכותי מבחינת חומרי גלם ותיבול - ותמיד היה מאוד נדיב.

    אני חושבת שהבעיות התחילו עם הכניסה של לא מעט שפים אחרים לסצנת מסעדות השף בצורה שהגדילה משמעותית את התחרות לקטגוריית המסעדות הזו. הצורך להתחרות ולהתייעל ו״להתעדכן״ התחילה עם השיפוץ מחדש של המסעדה, והמשיכה עם רמת האוכל שהלכה והתדרדרה כדי לשמור איכשהו על רמת המחיר הקודמת כדי להשאר תחרותית. אני מניחה שעם התייקרות מסויימת אפשר היה לשמור על הרמה, אבל ההחלטה כנראה נתנה עדיפות לשמירה על רמת המחיר, וחבל.

    השבמחק