יום רביעי, 11 במרץ 2015

מסעדת האנוי - וייטנאם הקטנה בתל אביב

לפעמים יש לי הצתה מאוחרת...
האנוי הוייטנאמית נפתחה מתישהו בסביבות נובמבר 2012 ורק עכשיו יצא לי לבקר בה לראשונה. היא יצרה לא מעט באזז עם פתיחתה וזכתה לשבחים והילולים רבים ממבקרי האוכל. היא הייתה על הרדאר שלי כל הזמן, עד שהואלתי במוצ"ש האחרון לקפוץ ולתת לה את תשומת הלב הראויה.


המסעדה היא בבעלות 3 חבר'ה בוגרי יועזר בר יין זמק"ל (זכר מוסד קולינארי לברכה). היא יושבת ברח' לילינבלום בתל אביב במקום בו הייתה בעבר מסעדת אסיף.

הסגנון והאוכל הם של street food וייטנאמי, עם נגיעות מאלזיות, הודיות וסיניות. גם הסטייל וגם התפריט משתדלים ומצליחים להיות אותנטיים. אין כאן מנות "בסגנון" אסייתי שעוברות עידון והמתקה כדי להתחנף לחך של הישראלי הממוצע (מי אמר ג'ירף...). בזה הם בהחלט מזכירים את מסעדת הבית התאילנדי המשובחת של יריב מלילי. יודעי דבר שהיו בוייטנאם טענו באוזניי שהמקום אכן דומה למקור, גם בעיצוב וגם בטעמים (כולל וייטנאמית אסלית שעובדת עם שותפתי ונתנה חותמת כשרות וייטנאמית למסעדה...).


מבחינת עיצוב, לדעתי, הם לוקחים את אווירת השוק והרחוב קצת יותר מדי רחוק. העיצוב מינימליסטי. יש מוטיב סטייליסטי של ארגזים: שולחנות עשויים ארגזים שמחופים בזכוכית, כיסאות בר שהם ארגזים מרופדים, ארגזים אדומים שתלויים על הקיר. העיצוב הפשוט כנראה תואם את מה שרואים במסעדות שוק בויטנאם, אבל בעיניי הוא קצת יותר מדי מחפף. עושה חשק של לאכול וללכת.



ולעניין עצמו. האוכל.
התפריט כולל חלוקה למספר קטגוריות: ראשונות (28-38 ש"ח), אטריות (50 ומשהו ש"ח), מרקים (50 ומשהו ש"ח), ברביקיו קנטונזי (50 ומשהו-60 ומשהו ש"ח), באן מי (הבאגט הוייטנאמי - 38 ש"ח), קארי (50 ומשהו-60 ומשהו ש"ח).
כמו שאפשר לראות המחירים לא יקרים. המנות הראשונות מעט קטנות, אבל בסה"כ מקבלים כאן תמורה יפה מאד למחיר.

מה אכלנו? היינו 3 - שותפתי לשעבר חגית, שותפתי בהווה סיון ואנוכי, וזה מה שהזמנו:

ראשונה אחת של הר גאו: דים סאם מאודה במילוי שרימפס. 28 ש"ח. הגיעו 4 כיסונים לא גדולים. חגית שותפתי לשעבר הזמינה ואהבה. אני טעמתי את אחד מהכיסונים. היה טעים מאד. טבלתי את הביס הראשון בשמן הצ'ילי ואת הביס השני במטבל הרוטב הסויה, צ'ילי ורוטב דגים. עם 2 המטבלים (שנמצאים בכל שולחן במסעדה) זה היה מוצלח.



ראשונה 2 של על גפן וייטנאמיים: עשויים בגריל במילוי שייטל, חזיר ולמון גראס. 32 ש"ח. הגיעו 5 עלעלים דקים למדי. אני לא משתגע על עלי גפן, אבל כאן הם שונים לגמרי מהעלים במילוי אורז שכולם מכירים. הם עוברים כאן טיפול בגריל שהופך אותם לקריספיים ויחד עם המילוי נוצר ביס מענג ומפתיע. אחלה מנה.



באן מי קלאסי: במילוי קריספי פורק עם פטה כבד, מיונז צ'ילי, חמוצים אסייתיים ועלים ירוקים. זו מנה שאני הזמנתי. היא עולה 38 ש"ח. באגט טעים מאד. אני ממליץ לתבל במעט ממטבל הצ'ילי. זה נותן את הקיק הנדרש. דווקא הקריספי פורק לא הורגש מספיק בעיניי ונבלע בדומיננטיות של פטה הכבד. אבל גם כך מנה מוצלחת וטעימה מאד.
פעם הבאה אני אנסה את הברביקיו פורק לבד.



באן מי צמחוני: באגט עם טופו, חמוצים אסייאתיים, מיונז צ'ילי צמחוני ועלים ירוקים. סיון הזמינה את המנה שמחירה לצרכן אף הוא 38 ש"ח. היא מאד מאד אהבה. טופו שנצרב יפה וקיבל טעמים מצוינים. אני הסתכנתי ולקחתי ביס ואני חייב לציין שהוא מאד הפתיע אותי לטובה. ממש ממש טעים.
אין תמונה. נראה כמו ההוא שלמעלה - רק עם טופו.

טופו באטר מסאלה: מנה הודית של טופו צלוי בתבשיל עגבניות עשיר עם אפונה וקשיו. מוגשת עם אורז. מנה נדיבה של 52 ש"ח שסיון הזמינה. עוד מנה צמחונית מאד מוצלחת. סיון נהנתה מכל ביס, אבל לא הצליחה לסיים אותה ואני דאגתי לכך. למרות שאני לא מזמין מנות עיקריות צמחונית במסעדות בכלל, זו מנה שהייתי חוזר ומזמין. מנה פשוט טעימה ביותר. רוטב מסאלה הכי טוב שאני זוכר שטעמתי במסעדה בארץ. וזו אפילו לא מסעדה הודית. שאפו.



סלט וייטנאמי קלאסי: סלט אטריות צלופן, חסה, נבטים, אשכולית אדומה, בצל אדום, בוטנים, עלים שונים. ברוטב קרמל צ'ילי ולמון גראס. אפשר להזמין בתוספת עוף, טופו או בקר. חגית הזמינה עם עוף ושילמה 52 ש"ח.
הסלט בסה"כ היה טעים. מתובל טוב. הבעיה של חגית הייתה החסה החתוכה שהיא לא השתגעה עליה. אני גם חושב שאפשר היה לוותר עליה ולשלב עלה אחר קצת יותר מעניין או לחילופין להשתמש בלבבות של החסה ולחתוך אותם יותר גס. תוספת העוף גם לא הקפיצה את הסלט והוא די נבלע בו. גם כאן הייתי משתמש בחתיכות עוף גדולות יותר ומתובלות יותר (למשל עוף של ברביקיו).


זהו. עד כאן האוכל. בסה"כ טעים מאד ומוצלח מאד. אין ספק שזו אחת האסייתיות היותר מוצלחות ומעניינות שיש במדינתנו. בהשוואה לוייטנאמית אחרת שיצא לי לנסות - וונג משד' רוטשילד, היא הרבה יותר טובה בעיניי. אוהבי אוכל אסייתי שמאסו באוכל האסייתי המהונדס והמתחנף של רוב המסעדות האסייתיות בארץ ייהנו כאן מאד. (ואני לא אומר שזה רע. בדר"כ זה טעים אבל זה פשוט נהיה מאוס בעיניי). סביר להניח שאחזור לכאן מתישהו ואנסה מנות נוספות.



ביקור שני בהאנוי - 02/07/2016

מוצ"ש. 19:00. המקום היה מלא לגמרי. ישבנו בחוץ ולמרות חששותיי מהחום והלחות היה ממש נעים.
שולחן לשמאלנו ישב השף חיים כהן ונהנה.
המחירים עלו מעט מלפני שנה וקצת. למשל הבאן מי עולה 42 ש"ח. עלי הגפן עולים 36 ש"ח. בשני המקרים עלייה של 4 ש"ח. גם שאר המנות יקרות מעט יותר. נדמה לי שיש מנות חדשות בתפריט שנוספו (מאלזיות למשל).

התחלנו בשתייה.
אני הזמנתי ברד אננס טבעי. 16 ש"ח. מצוין ומרענן. שווה כל שקל ודאי בקיץ.
לימונדת למון גראס (14 ש"ח) נשתתה ע"י שותפתי. לטעמי פחות מוצלחת ומתוקה מדי.


נשנוש ראשון: רוטי צ'אנאי - לחם מאלזי עם רוטב קארי. 16 ש"ח. הלחם - טעים. ממש מזכיר מלאווח. שמנוני באותה מידה. הקארי - מעולה. (רוטב קארי צהוב עם עלי קארי).


מנה ראשונה שלי - ספייסי סולט קלמארי: קלמארי מטוגן במלח סצ‘ואן, צ‘ילי חריף, בצל ירוק, שום וסלרי ביין אורז סיני.
38 ש"ח. נשנוש טעים וחביב. קלמארי שטוגנו כמו שצריך. היו פריכים, לא צמיגיים ולא שמנוניים. שילוב טעמים טוב של מלוח-פיקנטי. מנה טובה.


מנה ראשונה של סיון - ספרינג רולס / Gio Cha Rolls Spring במילוי טופו ואטריות צלופן. מגיע עם נענע וחסה כמעטפת. טעים, קראנצ'י ומרענן. 36 ש"ח. הרוטב על בסיס צ'ילי קרמל היה מתקתק-חרפרף וטעים אף הוא.


מנה עיקרית שלי - ברביקיו פורק / Pork BBQ Grilled חזיר בגריל, פרוס ומוגש על אורז, ביצה מטוגנת. 66 ש"ח.
הייתי רעב ולכן הזמנתי מנה שכוללת בשר ואורז. היה טעים אם כי לא מלהיב. הבשר היה טוב אבל חסר לי קצת יותר תיבול ואולי רוטב BBQ קנטונזי שיקפיץ את המנה.



סיון הזמינה שוב את הבאן מי הטבעוני עם הטופו שאמנם עולה 4 ש"ח יותר אבל ממשיך להיות מנה מעולה מבחינתה. אחת המנות שהיא יותר אוהבת במסעדות אסייתיות בתל אביב. אין צילום. זה באגט. דומה להוא שמצולם במעלה הדף, רק עם טופו.

בדרך כלל אני מוותר על קינוחים במסעדות אסייתיות (חוץ מטופולופומפו וטאיזו. שם זה חובה). הפעם כן הזמנו קינוח:
מוס שוקולד ואובלטין עם פופקורן מקורמל. קינוח די קטן אבל גם המחיר שלו - 28 ש"ח לא נוראי. (אובלטין זו אבקת משקה המבוסס על תמצית לתת שעורה, רכז מי גבינה ואבקת קקאו). קרם השוקולד והאובלטין הגיע כמעט קפוא, במרקם של גלידה די קשה, עליו קצפת חלב מרוכז, ופופקורן מקורמל מפוזר על שניהם. קינוח מפתיע לטובה. טעים ולא מאד מתוק.
זה גם לא קינוח שרואים במקומות אחרים. אהבנו.


אז בסה"כ האנוי למרות עליית המחירים הקלה ממשיכה להיות מסעדה אסייתית טובה ומהנה. פעם הבאה אלך על מנה עם יותר רוטב ותיבול. (אולי עדיף לבוא בחורף כדי לאכול בלי חשש את המרקים או תבשילי הקארי).



עסקית צהריים בהאנוי:

בדצמבר 2016, אחרי כ-4 שנות פעילות החליטו סוף סוף לפתוח את המסעדה גם לסרוויס צהריים. קפצתי (29/12).
כצפוי המקום היה מפוצץ. זה אמנם חופש חנוכה ואולי יותר אנשים מהרגיל מסתובבים בימים אלה בת"א בצהרי יום חמישי, אבל נראה לי שגם בהמשך יהיה כאן מלא די בקלות.

מסלול הצהריים מציע עסקית של ראשונה ועיקרית במחיר של 62 ש"ח או 68 ש"ח. אלה מחירים בהחלט נוחים. יש כמה תוספות קטנות אפשריות בתוספת עלות ואפשרות להזמין את הבאן מי ב-44 ש"ח, בלי מנה ראשונה. יש גם אופציה מבורכת למיני קינוחים ב-14 ש"ח. למרבה הצער, חלק מהמנות היותר מעניינות הושמטו מתפריט הצהריים. עם האוכל מקבלים גם תה ירוק סיני חם.

אני החלטתי להזמין כמובן מנות שלא ניסיתי לפני כן ולכן למנה ראשונה הזמנתי מרק פו עוף קטן. המרק עצמו היה טעים. מרק עוף וייטנאמי ומתובל היטב. לא יכול להיות רע. המרק הכיל אטריות אורז רחבות וחזה עוף מבושל (או מכובס) שהיה די יבש וסתמי. בצד הוגש מבחר רכיבים לטבילה עצמית במרק החם: נבטים, כוסברה, בזיליקום, צ'ילי ולימון. בסה"כ אין טענות.


לעיקרית הזמנתי מנה שנחשבת ללהיט כאן - באטר צ'יקן. פרגיות צלויות ברוטב מסאלה עשיר של קשיו ועגבניות, מוגשות עם אורז. זה במסגרת עסקית שעלותה 62 ש"ח. זו המנה הכי בינונית שאכלתי כאן בביקוריי. הרוטב לא הרגיש לי מספיק עשיר כמו שכתוב בתפריט. המנה כולה הייתה די אנמית, כולל האורז שהרגיש שלא תובל בכלל. אחרי שביקשתי וקיבלתי מלח, העניין השתפר, אבל בסך הכל לראשונה בהאנוי לא נהניתי במיוחד ממנה. בזמנו טעמתי את מנת הטופו באטר מסאלה שסיון שותפתי הזמינה. הרוטב אני מניח הוא אותו רוטב. המנה ההיא הייתה מצוינת וודאי הרבה יותר מוצלחת וחדת טעמים מהפרגיות שאני אכלתי.


למרות המנה הפחות מוצלחת שאכלתי בעסקית הזו, אני חושב שפתיחת המסעדה לעסקיות היא מבורכת ומתבקשת. התמחור של העסקיות סביר פלוס. יכול להיות שבצהריים, בגלל שיש יחסית יותר לחץ של זמן (להגיש מהר ולסיים ארוחות מהר) נחפזים קצת יותר בהכנת המנות ואולי התוצאה היא מנות עם תיבול קצת מחופף כמו זו שאני אכלתי. היות והחבר'ה כאן מקצוענים, אני מעריך שהעניינים ישתפרו ושהרמה תהיה טובה ומספקת יותר, כמו בארוחות הערב. מה שבטוח - האנוי תהיה להיט בעסקיות הצהריים.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה