יום ראשון, 15 במרץ 2015

קרב הטאבון הלוהט - בית העם vs סנטה קתרינה

לפני שבוע וקצת (צהרי שישי שעבר) יצא לי לנסות את הפיצה החדשה למדי של "בית העם", הפיצריה של השף המוערך ערן שרויטמן. היות ולא מצאתי לנכון לכתוב פוסט ביקורת על פיצה, טובה ככל שתהיה, חיכיתי קצת כדי לנסות עוד פיצה במקום נוסף, כך שאוכל לערוך פוסט השוואתי מרתק ומרגש בין 2 הפיצות. המקום הנוסף היה מסעדת סנטה קתרינה החדשה, בה ביקרתי בצהרי שישי האחרון.


אז קבלו את קרב הטאבונים הלוהט:
בית העם (*) (הפיצה של שרויטמן) נגד סנטה קתרינה או אם תרצו התנור השבדי מול הטאבון האיטלקי.


מסעדות חמות וטריות מהתנור:
פיצה בית העם: נפתחה באמצע ינואר. קיבלה כתבות יח"צ בכל מדורי האוכל האינטרנטיים המובילים.
סנטה קתרינה: נפתחה גם היא מתישהו בינואר. גם כאן - כתבות יח"צ וביקורות לרוב. האחרונה באתר ואללה ממש לפני כמה ימים.

המיקום הלוהט:
בית העם: לילינבלום פינת הרצל בתל אביב. על חורבות ביתא פיצה ששכנה שם לפני כן. צומת רחובות מרכזי בתל אביב, שכולל אינספור מסעדות ברדיוס הקרוב.
סנטה קתרינה: רח' הר סיני מאחורי בית הכנסת הגדול שבאלנבי בתל אביב. במתחם פופולרי שכולל כמה וכמה מקומות אוכל וברים הומים.

השף האופה:
השף של בית העם: ערן שרויטמן. שף נחשב מאד. היה אחראי על כמה וכמה מסעדות גורמה, ביניהן אורקה שנחשבה בשעתו לאחת הטובות בארץ. את השכלתו הקולינרית למיטב ידיעתי קיבל אצל אייל שני באוקיינוס.
מולו בסנטה קתרינה: תומר אגאי שהיה סו-שף ובן טיפוחיו של חיים כהן ביפו תל אביב. סנטה קתרינה היא מסעדת הסולו הראשונה שלו.

התפריט:
בית העם: תפריט פיצריה. פיצה היא הכוכב הבלתי מעורער של המסעדה. כמה וכמה סוגי פיצות (40 ומשהו - 50 ומשהו ש"ח), כמה פיצטות קטנות. יש גם קצת סלטים ומעט מנות נוספות. תפריט לא גדול במיוחד.
סנטה קתרינה: מסעדה עם טאבון. תפריט מגוון יותר. יש פיצות (כרגע 2 סוגים סביב 40 ש"ח), יש מאפים נוספים, יש כמה סלטים, יש מנות של "אוכל אוכל" - דגים ובשר (מגיעים גם ל-80 ומשהו ש"ח). גם כאן התפריט די מצומצם.

הטאבון:
בבית העם: תנור אבן שבדי חשמלי. שבדיה ופיצות זה שילוב מעניין יש לומר.


בסנטה קתרינה: טאבון אבן גדול מיובא מאיטליה (יש כזה דומה גם ביפו תל אביב).


העיצוב:
בית העם: עיצוב אורבני מינימליסטי. התנורים זה לב המסעדה. יש בר, כמה שולחנות בפנים וכמה בחוץ. מעט מאד אלמנטים עיצוביים. קצת עץ שנותן אווירה חמימה ומזמינה.




סנטה קתרינה: כנ"ל. עיצוב הכי פשוט שיש. אפילו יותר פשוט מזה של בית העם. בינתיים אין אפילו שלט במסעדה. למי שבא למתחם שלא יתבלבל ויתיישב בפורט סעיד או שישקו הסמוכים.
יש טאבון גדול שהוא לב המסעדה. סביבו בר. כמה שולחנות בפנים וכמה בחוץ.

מה שבטוח - לשני המקומות לא תגיעו כדי להתפעם מעיצוב הפנים.


הכי חשוב - מה אכלתי ואיך היה?

בית העם:
הגעתי בשישי צהריים (שאחרי פורים) יחד עם סיון שותפתי אחרי קפיצה של שנינו לפלורנטין, איש איש וענייניו.
אני הזמנתי את פיצת פירות הים. פיצה אישית יפה ומכובדת עם בצק דק וקראנצ'י, עם פירות ים שכללו רצועות קטנות של קלמארי וראשי קלמרי וחתיכות לא גדולות של שרימפס. יחד עם הפירות הימיים היו גם גבינת עיזים, פנצ'טה, זוקיני ופלפל חריף. קיבלתי גם רוטב פלפלים פיקנטי במקום טבסקו שהיה מצוין. הפיצה שלי עלתה 52 ש"ח והייתה פשוט מעולה. בצק דק ומאד טעים. תוספות נהדרות ונדיבות למדי. רוטב עגבניות טוב שנמרח בשכבה דקה כדי לא לגנוב את ההצגה לשאר המרכיבים (כמו שצריך). אחלה טעמים. אחת הפיצות הטובות שאכלתי במחוזותינו בשנים האחרונות.
סיון שותפתי הזמינה פיצה צמחונית של כרובית וקשקבל שעלתה 42 ש"ח. פיצה עתירת גבינה וטעימה מאד. הרבה יותר עדינת טעמים מהפיצה שאני אכלתי, אבל מאד מוצלחת לסוגה.
השירות אגב היה טוב, נחמד ומחויך.



סנטה קתרינה:
הגעתי כאמור בצהרי שישי האחרון אחרי מסע רכש בשר במיט-מרקט בשוק הכרמל. הגעתי לבד והתיישבתי על הבר.
הייתי מורעב אז הזמנתי נשנוש פתיחה: 1/2 פיתה (home made כמובן) עם קציצת דגים (לוקוס ומוסר ים), מטבוחה 4 שעות וטחינה. 29 ש"ח זה עלה. אלה היו 3-4 ביסים טעימים מאד. מנה פשוטה שמבוצעת מצוין.
מה שחשוב, לצרכיו האמנותיים של פוסט השוואתי חשוב זה, זו כמובן הפיצה. יש כאן כרגע 2 סוגי פיצות. פיצה רוקה (עם רוקט) ופיצה סלאמי. אני כמובן הזמנתי את פיצת הסלאמי ב-42 ש"ח. גם זו פיצה אישית דקת בצק בכמות הגונה. כוללת רוטב עגבניות, סלאמי איטלקי טעים מאד, מוצרלה טובה, אורגנו, מעט בצל אדום וצ'ילי. גם כאן במקום טבסקו קיבלתי רוטב פלפלים בעבודת יד שהיה פיקנטי וטעים. הפיצה הייתה טובה וטעימה. פיצה קלאסית שמבוצעת כמו שצריך. הייתי שמח לעוד 2-3 פרוסות סלאמי על הפיצה, אבל אני חזיר...
השירות היה סטנדרטי וטוב, אבל פחות נחמד ומחויך מבבית העם.


and the winner is:
לא בנוק אאוט, רק בנקודות: בית העם של שרויטמן. התנור השבדי מנצח את הטאבון האיטלקי. אבות הפיצה באיטליה מתהפכים בקבריהם...
נכון, בבית העם הפיצה קצת יותר יקרה, אבל בכל הקשור לביצוע, לטעמים, לעניין ולייחוד הם כרגע מנצחים.
כנראה שלא צריך ללמוד את רזי המקצוע באיטליה (שרויטמן בראיונות היח"צ שלו אמר שהוא מעולם לא ביקר באיטליה), וגם לא צריך דווקא טאבון איטלקי. מספיק שתהיה שף טוב ויהיה לך תנור טוב, ובבית העם יש כזה.


(*) למרות האיכות הטובה מאד והמוניטין של ערן שרויטמן, בית העם לא האריכה ימים. בספטמבר 2015 היא סגרה את הביזנס. הסיבות לכך - עבודות הרכבת הקלה והחפירות באזור, שהביאו לירידה במבקרים, ורצונו של שרויטמן לחזור לבשל במסעדת שף. נאחל לו שהמקום המתוכנן החדש ייפתח במהרה...


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה