יום רביעי, 8 באפריל 2015

טאיזו - שלל ארוחות: עסקית פסח + ארוחת ערב יום לפני יומולדת + עסקיות מזדמנות

חג קשה עבר על כוחותינו. חטפתי וירוס בקיבה יום וחצי לפני ליל הסדר. בערב החג ובחג אכלתי ושתיתי בערך 1/4 מהכמות הרגילה שלי וגם זה היה בכוח.
בחול המועד אנחנו עובדים 1/2 יום ותוך כדי חזרה הבייתה ברכבת מהרצליה לתל אביב ביום א' האחרון, חזרה אליי בשמחה ובהקלה תחושת הרעב. היות ולא היה לי אוכל ממשי בבית, שקלתי מהר איפה לנחות לעסקית צהריים שתהיה גם טעימה, גם קלילה יחסית וגם שאיכותה בטוחה, כלומר מסעדה שאני בטוח באיכות חומרי הגלם שלה ובטריותם. חשבתי על אסייתי קליל ונחתתי בטאיזו המשובחת של יובל בן נריה, שחלפה כמעט שנה מאז אכלתי בה לאחרונה.

טאיזו למי שעדיין לא מכיר, היא מסעדה אסייתית שנפתחה בבאזז גדול לפני כשנתיים. מסעדה סופר מושקעת גם בעיצוב וגם בתפריט. השף הוא יובל בן נריה שהיה השף בפועל של הרברט סמואל של רושפלד לא מעט שנים. עשה איזשהו מסע קולינרי במזרח ואז פתח את טאיזו בהשקעה גדולה ועם הרבה רעש וצלצולים. יש לומר מוצדקים. יצא לי להיות בטאיזו 3 פעמים בשנתיים הללו ותמיד מאד נהניתי. באתר thetable.co.il ששייך לעכבר העיר, שמדרג את המסעדות הכי טובות בארץ על סמך ביקורות של מבקרי האוכל המרכזיים, היא מדורגת לא פחות ולא יותר במקום הראשון, כמסעדה הטובה ביותר בארץ. לפני מסעדות כמו כתית, מול ים, פרונטו, רפאל וטוטו. אישית אני חושב שזה מוגזם. אין ספק שהיא מעולה, בין ה-2-3 אסייתיות הכי טובות כאן ואיפשהו בין ה-10 המסעדות הכי טובות בכלל, אבל לא אחת מה-3. מה שכן בעיצוב לטעמי היא כן אחת מ-3 היפות והמרשימות בארץ.





הגעתי בסביבות 14:30. המסעדה הייתה מלאה לגמרי והתיישבתי על הבר.

אפשר להגדיר את טאיזו כמסעדת שף אסייתית. מסעדה שהתפריט שלה כולל מגוון של סגנונות דרום מזרח אסייתיים: הודי, סיני, תאילנדי, וייטנאמי וקמבודי. הכל בנגיעה מקומית של שף מוכשר.
תפריט הצהריים הרגיל שלהם לא היה תקף. היה תפריט עסקיות לחול המועד שדומה לתפריט עסקיות השבת שלהם. 135 ש"ח לארוחה של 3 מנות. בחירה של 2 מנות ראשונות ומנה עיקרית אחת.
היות ונזהרתי על קיבתי, הלכתי הפעם על בטוח והזמנתי מנות שלא הכילו פירות ים או דגים נאים (בצער רב).

הזמנתי מנה ראשונה אחת שנקראת "נמס": מעין אגרול ארוך (יותר דמוי סיגר) ממולא בפרגית קצוצה, פנינה טפיוקה, בוטנים קצוצים, שורש כוסברה וגזר. היו 2 סיגרים שהיה אמור לגלגל אותם בעלי חסה טריים, לטבול במטבל צ'ילי ולאכול. כך עשיתי. טעים מאד אין מה לומר. לא מנה מבריקה אבל מנה טובה לסוגה. מעטה פריך וקראנצ'י של הסיגר, תיבול טוב. לטעמי היה חסר מעט מילוי.



מנה ראשונה שנייה שהזמנתי הייתה "פוט סטיקרס טלה": כיסונים ממולאים בבשר טלה, בצלים מקורמלים, ג'ינג'ר ותרד תורכי. היו 2 כיסונים מטוגנים שהונחו על מעט יוגורט טוב. גם כאן היה איזשהו מטבל של צ'ילי ושומשום. מנה נהדרת. כיסונים עם בצק קראנצ'י ודק יחסית עם מילוי טעים טעים. yummy.


לעיקרית הזמנתי מנה שבשגרה בריאותית הייתי מוותר עליה: פילה דג צרוב, עם איטריות אורז, ביצת משק, חזרת, בוטנים קצוצים, כוסברה ובזיליקום. בתפריט הרגיל מדובר בלברק. באותו יום הוגש דווקא סלמון. הגיע פילה סלמון עשוי מושלם, צרוב היטב בחוץ ומדיום ורוד בפנים. דג מצוין. היה חסר לי אישהו עוקץ בתיבול של כל המנה, איזה רוטב יותר עוקצני ופיקנטי, אבל זו מנת דג איכותית מאד בכל מקרה.



נשאר מקום לקינוח. הזמנתי קינוח שקיים בתפריט רק כמה חודשים: אננס צלוי.
הוא כולל - אננס טרי צלוי (או צרוב קלות), פטיסייר חלב קוקוס, טופי תבלינים, קרם וניל, שוקולד לבן וקראמבל מלוח.
עלותו 48 ש"ח. קודם כל הקינוח יפהפה. עיצוב יפה ומגרה שעושה חשק לקחת את הכף ולגרוף את כל העסק ללוע.
הקינוח היה נפלא. אכלתי קינוח אננסי אדיר בטופולופומפו המצוינת של אבי קונפורטי והקינוח הזה לא פחות טוב. אולי אפילו עולה על הראשון. כל ביס בנפרד הוא טעים מאד וכשבונים ביס אחד מכלל המרכיבים התוצאה משתפרת עוד יותר. שילובי טעמים פנטסטיים. מסוג הקינוחים המענגים שגם אחרי ארוחה בינונית, יגרמו לסועד לצאת בתחושה טובה. אחד הקינוחים היותר טובים שאכלתי כאן.



סיימתי. יצאתי שבע ושבע רצון וברור לי שטאיזו היא מסעדה שאשוב ואפקוד גם בעתיד. (יש להם ערבי אוכל הודי שאני חייב לנסות מתישהו).



עדכון 09/06/2015 מארוחת ערב יומולדת של סיון שותפתי ויום לפני יומולדת שלי...

היינו שנינו יחד עם יונתן חבר של סיון.
בדרך כלל אני מזמין יין או בירה במסעדות. היות ולא בא לי הפעם להוציא 50 ש"ח על כוס יין, הזמנתי קוקטייל מוצלח ומתובל על בסיס קוניאק ווודקה עם למון גראס, ג'ינג'ר, אננס ווסאבי. גם זה עלה בסביבות ה-50 ש"ח, אבל לפחות זה משהו שדורש השקעה. הקוקטייל היה בהחלט מעניין, טעים ובעל עומק.


הזמנו לסיפתח לחמניות מאודות עם צ'אטני עגבניות ב-19 ש"ח. מגיעות 3 לחמניות מאודות קטנות וקלילות. כל אחת עם תיבול מעט שונה. הצ'אטני מעולה. חריף במידה, עם איזשהו אלמנט מעושן. הוא מוגש עם מעט יוגורט בפאלו חמצמץ שנותן איזון מוצלח. סה"כ מנה קטנה וחמודה.

אגב, המלצר הלא נחמד והדי אנטיפט לא המליץ לנו לקחת את הלחמניות. הוא אמר שהמנות האחרות שהזמנו לא ישביעו אותנו ורמז שכדאי שנזמין עוד מנות (הרבה יותר יקרות) ושנוותר על הלחמניות. לא ויתרנו וטוב שכך. זו בדיוק המנה שתעזור לסועדים לצאת שבעים מאד מארוחת ערב בטאיזו. הרי לחם אין כאן, ושאר המנות הלא זולות אינן גדולות. אדם ממוצע לא ישבע כאן מ-2 מנות. 3 מנות, אחת קטנה ו-2 בינוניות זה עניין של 150-200 ש"ח ואף יותר לאדם. אני הזמנתי מנה אחת קטנה ו-2 בינוניות שלבדן לא היו משביעות אותי מאד. הלחמנייה המאודה בהחלט עזרה.

סיון הזמינה 3 מנות טבעוניות:

מנה ראשונה: סלט דפי שעועית עם בזיל סגול, קאשיו מקורמל, צנוניות, שאלוטס וטחינה סינית. הרוטב הזכיר רוטב סאטה מתקתק. מנת סלט מרעננת וטובה. אישית הייתי מעדיף אותה פיקנטית בהרבה, אבל סיון נהנתה מאד. המנה עולה 46 ש"ח. סביר.

מנה שנייה: פוט סטיקרס טבעוני: 4 כיסונים קטנים מטוגנים ופריכים במילוי של פטריות שיטאקה, אגוזים, עדשים ועוד כמה דברים, שמוגש עם רוטב על בסיס יוגורט קאשיו, עגבניות, כוסברה וחומץ אורז שחור. טעמתי וזו בהחלט מנה טובה וטעימה עם איזון טעמים מוצלח ושילוב טוב של מרקמים. סיון אהבה אם כי התמחור שלה לדעתנו גבוה מדי (62 ש"ח).




מנה שלישית: נמס טבעוני: מעין סיגר שמנמן ופריך שממולא בטופו, פניני טפיוקה, בוטנים ושורש כוסברה. המנה הפחות מוצלחת לדעת סיון. הטעמים שלה אמנם טובים אבל היא לא שווה את 58 השקלים.

יונתן הזמין 3 מנות משלו:

מנה ראשונה: סלמון פקינג: יחידה אחת של פנקייק עליה נתח סלמון שנצרב קלות עם רוטב הויסין וביצי סלמון. יחידה אחת עולה 31 ש"ח. יחידה אחת זה למעשה 2 ביסים. יונתן אהב את המנה אבל חשב שיש בה איזשהו טעם מוזר. זו מנה שגם אני הזמנתי יחידה אחת שלה ואני דווקא אהבתי מאד. סלמון איכותי, תיבול טוב. אחלה מרקם של הדג. שילוב מרקמים נחמד מאד בין הדג הצרוב לפנקייק.




מנה שנייה: ברווז "שלוש כוסות": לחמנייה מאודה עם בשר ברווז קצוץ, רוטב ברביקיו וחמוצים. עלותה 38 ש"ח. יונתן אהב את המנה. אני חושב שהתמחור שלה מוגזם ביחס לגודלה.

מנה שלישית: קלמרי טנדורי: מנה מהאגף ההודי כמובן. מוגש עם שמנת חמוצה, שקדים קלויים, כוסברה, תפוחי אדמה וטילקוט מסאלה. המנה עולה 82 ש"ח וזו אינה מנה גדולה. יונתן לא אהב את המנה. שילוב הטעמים לא היה מוצלח בעיניו ומהביס שטעמתי אני ממש מסכים איתו. מכל המנות שיצא לי לנסות עד היום בטאיזו זו המנה הכי חלשה. משהו בתיבול הוא גס ולא נעים. להערכתי זה כורכום דומיננטי מדי. התמחור כאמור מופרז לחלוטין. מדובר בקלמרי שהוא חומר גלם לא יקר במיוחד, עם תפוחי אדמה ותיבול הודי. זה הכל. גם אם המנה הייתה מעולה בטעמה המחיר שלה מוגזם.





אני הזמנתי גם כן 3 מנות:

הראשונה כאמור אותו סלמון פקינג חביב שתואר לעיל.

השנייה: סשימי חרב מעושן. 4 נתחים של דג חרב מעושן עם קריספי שאלוטס, רליש מלפפונים ויוגורט באפלו. מנה שעולה 72 ש"ח. בעיניי תמחור גבוה מעט, אבל מנה טובה מאד. הדג עשוי כמו שצריך. מרקם מעולה. העישון מודגש אבל לא משתלט. היוגורט מאזן ומעדן. בקיצור יופי.






השלישית: סלט שרימפס: עשבים וייטנאמיים, קריספי שאלוטס, תמרינדי, קרקר שרימפס וביצה רכה. מנה טובה מאד אף היא. שילוב טעמים מצוין. ירקות ועלים טריים ומרעננים. תיבול ומרקם טובים מאד של השרימפס. בדיוק מה שאפשר לצפות מסלט אסייתי מוצלח. התמחור של 72 ש"ח גם כאן מעט מוגזם. להערכתי מנה דומה בבית תאילנדי או בהאנוי הלא פחות טובות, אבל פחות מפונפנות, היה נמוך הרבה יותר ומתומחר סביב 60-62 ש"ח.






קינוחים:

הזמנו 2 קינוחים לשלושתנו. האחד קינוח האננס הצלוי שהוזכר בהרחבה בפוסט שלמעלה על העסקית. קינוח שבעיניי הוא פנטסטי. חבריי לארוחה אהבו מאד את הקינוח, אבל סיון טענה שיש אלמנט טעם אחד שמקלקל לה מעט וזה האניס שהוא אחד מהתבלינים שמתבלים את הטופי תבלינים (גם הל). בעיניי הכל מוצלח בקינוח. תרכיבו ביס מכל האלמנטים על הצלחת ותגרפו לפה בהנאה גדולה.

הקינוח השני הוא קינוח כדור מנגו: כדור מושלם כנראה של מקפא מנגו דק שממולא במוס של מנגו. מוגש על איזשהו קרם גזר וזעפרן, עם שבבי קריספי רייס ודיסקיות שוקולד לבן. קינוח נהדר נוסף. מאד מרשים למראה. עולה 54 ש"ח. לא זול אבל מאד מיוחד. הכוכב כאן הוא ללא ספק קרם המנגו שהוא פשוט מענג. את הכדור הכתום והמרשים צריך לפצח תוך הפעלת מעט כוח ואז מתגלה הקרם החלק והנימוח. קרם חמצמץ מתקתק במרקם מושלם. מעין הומאז' של טאיזו לביצת הפברז'ה של מול ים שאכלתי לאחרונה. הקינוח הזה לטעמי, כמו גם גם האננס הצלוי, טובים יותר...

את כדור המנגו קיבלנו אגב כהטבה ללא חיוב במסגרת חברותי (הלא ממש מנוצלת במועדון ההטבות הקולינרי של בייגלה). אחלה צ'ופר.



לדעת שלושתנו הקינוחים היו החלק הכי טוב של הערב. שווה להגיע לטאיזו לדעתי רק בשבילם, ואני דווקא לא איש של קינוחים. אגב, על הקינוחים היום בטאיזו אחראית הקונדיטורית אנה שפירו, שלפני כן הייתה בפיצרוי הנהדרת, והייתה חתומה על הקינוח הכי טעים ומיוחד שאכלתי במסעדותינו בשנים האחרונות: קרם הברולה פורצ'יני עם גלידת המיסו. לבחורה יש כישרון אדיר.

השירות היה לא אחיד. המלצר שלקח מאיתנו את ההזמנה היה כאמור פשוט לא נחמד. תוקפני, לא חייכני ולא נעים. אחד המלצרים הפחות חביבים שנתקלתי בהם לאחרונה. המלצרית השנייה ששירתה אותנו הייתה טובה ונחמדה יותר.

בשורה התחתונה, אני אישית מאד נהניתי מהמנות שבחרתי. חבריי קצת פחות. המנות הטבעוניות שאינן מכילות חומרי גלם יקרים במיוחד צריכות להיות מתומחרות בפחות כסף. זה בטוח. גם מנות אחרות יכולות להיות זולות יותר, אבל כנראה שמשלמים כאן אקסטרה על המסביב - העיצוב, הכלים, השף שהוא כוכב עולה... לראשונה טעמתי מנה שלטעמי הייתה לא טובה בטאיזו. זה מוכיח שהמקום, מוצלח ככל שיהיה, עדיין רחוק מלהיות מושלם.

מה שבטוח שזו לא מסעדה אסייתית ליום-יום אלא לארוחת ערב מושקעת באווירה מושקעת של פעם ב...



ועוד עדכון:
סתם עסקית יום א' רגילה ביום חופש ספונטני, 27/03/2016:

עסקית שעלתה ברגיל 94 ש"ח. כללה סלסלת לחמניות מאודות עם צ'אטני העגבניות המעולה של טאיזו.
מנה ראשונה - טרטר דגים טאיזו סטייל ומנה עיקרית - פילה לברק עם אורז מאודה.
בהמשך נוסף קינוח (כי כאן חייבים) - פאי שוקולד במחיר מלא ויקר - 52 ש"ח.



המנה הראשונה: טרטר דגי ים (במקרה המדובר זה היה סלמון). היה שם קרם אפונה אווירי, עלי בזיליקום, מלפפון מוחמץ, אצות, אגוזי קשיו מקורמלים ועוד כל מיני דברים. התוצאה הסופית: מנה נהדרת. טעימה, מרעננת, מלאת מרקמים ויפה. דוגמא לטאיזו במיטבה.



המנה העיקרית:
פילה לברק ברוטב יוגורט באפלו וקארי. הוגש לצד אורז מאודה (שהרגשתי בו טעמים של חלב קוקוס). נתח הדג לא היה גדול ונראה היה שהוא נצרב קצת יותר מדי לפי צבעו, אבל הוא דווקא היה בסדר במרקמו ולא יבש. הרוטב הצהבהב לא היה מבריק. היוגורט קצת התפרק וזה נראה מעט כמו שליכטה בצלחת. גם טעמו לא היה מודגש וחזק כמו שקיוויתי. טיפה אנמי. בקיצור - מנה בינונית בסטנדרטים של טאיזו.



יצאתי שבע מהארוחה הנ"ל, אבל כשאתה בטאיזו אתה חייב להזמין קינוח. כמו שפירטתי בעבר, יש כאן את הקינוחים הכי יצירתיים ומעניינים בעיר, תוצרי כשרונה של הקונדיטורית אנה שפירו.
הזמנתי קינוח שלא ניסיתי בעבר: פאי שוקולד. הוא כלל: קציפת פפרמינט, טראפלס שוקולד מלוחים, מרשמלו מקורמל, אבקת אגוזי לוז וגלידת בננות וקרמל. קינוח מושקע, יצירתי, יפהפה ומושחת. הפאי עצמו הוא שוקולדי במיוחד. פאי עם נוכחות. כהה, כבד ודחוס. מי שאוהב כמוני שוקולד מריר - יתענג. האלמנטים הצדיים מוסיפים עידון ואווריריות למנה. במיוחד הגלידה הנהדרת (הלא מתוקה מדי) והפפרמינט האוורירי והעדין. האלמנט היחיד שלא מוסיף זה אבקת אגוזי הלוז הלבנה שהיא קצת חסרת טעם. כך או כך - זה עוד קינוח מעולה של טאיזו. עונג לאוהבי שוקולד.



ועוד עסקית (דצמבר 2016):

שוב על הבר.
המסעדה מפוצצת לגמרי.

אחרי הלחמניות המאודות המעולות קיבלתי מנה ראשונה די חדשה:
טרטר דגים שכלל 3 סוגי דגים, אחד מהם סלמון. שכחתי את האחרים. עוד רכיבים: תפוחים מוחמצים, קארי ירוק, שאלוט, צ'ילי, טוביקו שחור. הרוטב היה חמצמץ-פיקנטי, מרענן ומעולה. המנה כולה נהדרת.



למנה עיקרית בחרתי במנה די חדשה נוספת: קורמה שוק אווז: מודש לצד אורז, עם יוגורט באפלו, בצלים מקורמלים, עלי קארי ושמנת חמוצה. מנה של 98 ש"ח שהיא גם עלות העסקית.
מבחינת טעמים הכל היה שם. רוטב מצוין וחד טעמים ובשר טעים. השוק לטעמי לא הייתה מספיק עשויה. קיוויתי לבשר רך שנופל מהעצם אבל בפועל רק חלק מהבשר "נפל" מהעצם וחלקו היה עדיים מעט קשה. עוד זמן בישול היה עושה נפלאות.



לקינוח הלכתי על קינוח חדש למדי שעדיין לא אכלתי לפני כן. זה קינוח טבעוני (כן כן) שמורכב מצינור שוקולד, קרם קוקוס במספר מרקמים ורוטב שוקולד קוקוס וקפה. את הקינוח מעטרת אבקת מאצ'ה מרירה. הקינוח היפהפה עולה 52 ש"ח. המכלול היה טעים ונעים, אבל מעט מתוק מדי לטעמי. הייתי מוריד קצת כמויות סוכר מהמרכיבים השונים ומוסיף מעט אבקת מאצ'ה שנותנת איזון טוב למתיקות.





תגובה 1:

  1. הביקורת הזו באה בזמן... מתכננים להגיע לטאיזו בקרוב. ננסה את חלק מההמלצות שלך, תודה!

    השבמחק