יום חמישי, 30 באפריל 2015

בית תאילנדי - יום עצמאות בסימן תאילנד

בית תאילנדי, המסעדה התאילנדית של יריב מלילי תחגוג בשנה הבאה 20 שנות פעילות מוצלחות. היא נחשבת למסעדה התאילנדית הכי טובה בארץ וכל מסעדה תאילנדית שנפתחת כאן אוטומטית מושווית אליה. כמעט בכל ראיון או כתבה עם שפים בולטים כאן בארץ הם מזכירים את בית תאילנדי כאחת המסעדות האהובות עליהם בארץ. לראיה - רפי כהן מרפאל סעד בשולחן מתחתינו את ארוחת הצהריים שלו. המסעדה עושה אוכל תאילנדי כמו שהוא בארץ המקור, עם חומרי גלם תאילנדיים אמיתיים, והכי חשוב - בלי לעשות התאמות לחך הישראלי. בלי להתחנף. חריף זה חריף באמת. צ'ילי זה צ'ילי חריף ולא צ'ילי מתוק. הסויה היא סויה ולא טריאקי. ההמלחה זה עם נאם פלה, רוטב דגים. יצא לי להיות בה 3 פעמים במהלך השנים ותמיד נהניתי מאד. אוכל תאילנדי אמיתי: בועט, פשוט, משובח וטעים מאד. כמו שצריך.

יומיים לפני יום העצמאות ביקרתי זוג חברים (איילת וארז) ודיברנו על אוכל ומסעדות והם אמרו לי שיש מנה בבית תאילנדי שאני חייב לנסות - "פסה" (Pesa): מנה של 2 ביסים עם איטריות סומן, לברק מטוגן, נענע, כוסברה, שמיר, רוטב תמר הינדי פיקנטי, בוטנים וקליפת לימון, עטופים בסירות של עלי חסת משי פריכים. למחרת, בערב יום העצמאות, פרסמו באתר הארץ כתבה לחג על 67 מנות שחייבים לנסות במסעדות ארצנו. אחת מהן הייתה ה"פסה". זה כמובן היה סימן משמיים שאני חייב לקפוץ בהקדם לבית תאילנדי וכך עשיתי - למחרת היום, ביום העצמאות עצמו.

רקחתי דיל עם סיון שותפתי חובבת המטוסים: הצטרפתי אליה למטס חיל האוויר בחוף תל אביב (בלי מסוקי אפאצ'י - לא היה שווה), והיא בתמורה הצטרפה אליי לארוחת צהרי חג בבית תאילנדי. תכלס היא הרוויחה כפול, היות ולה זו הייתה הפעם הראשונה במסעדה והיא רצתה לבקר בה מזמן.

בדרכנו לחוף נכנסנו למסעדה בסביבות 11:00 כדי להזמין מקום מראש וטוב עשינו, היות והיו 2 מקומות על הבר בלבד. השאר כבר הוזמן. זה המצב ברוב הימים. המסעדה מלאה רוב הערבים וגם צהריים ולכן מומלץ להזמין מקום מראש.
אז שרדנו את הרוחות המטורפות, את האפרוריות הלא נעימה ששררה באותו בוקר, את חול הים שדבק בבגדינו מהרוחות, את המון העמך בחופי תל אביב, והגענו בשלום בסביבות 13:00 למסעדה.



התיישבנו על הבר וקיבלנו תפריטים. התפריט מאד נרחב וכולל מנות רבות בטווחי מחירים החל מ-28 ש"ח למנה הזולה ביותר ועד 132 ש"ח למנה היקרה ביותר (עם פירות ים לרבות סרטנים). יש כמובן מנות ווק, מנות נודלס שונות, מרקים, מנות בשר, מנות לחלוקה ועוד ועוד. רוב המנות לא מתקרב ל-100 ש"ח. תמחור בהחלט שפוי וסביר.
יש גם תפריט צמחוני-טבעוני מכובד למדי שכולל היצע יפה לאלה בינינו שלא אוכלים בעלי חיים.

סיון הצמחונית הזמינה מהתפריט הצמחוני-טבעוני 2 מנות:

מנה ראשונה של "פסה" צמחוני שמרכיביו תוארו למעלה. ב"פסה" הצמחוני במקום לברק יש טופו מטוגן (32 ש"ח). למרות שבתפריט כתוב שזו מנה של 2 ביסים, אני ממליץ לטועמים לא להסתכן ולוותר על ניסיון לדחוס את כל סירת החסה בביס אחד ללוע.


מנה עיקרית "פאד קי מאו סן שנהיי": מנה מוקפצת של שבבי אטריות שעועית מסולסלת, עם ביצה טרופה, טופו, ברוקולי, נבטים ובזיליקום, ברוטב של סויה שחורה (68 ש"ח).


סיון מאד נהנתה משתי המנות. מנות נדיבות. טעימות מאד. חומרי גלם טובים מאד וטריים. על המנה המוקפצת היא אמרה שזה אחד המוקפצים הכי טעימים שהיא אכלה בשנים האחרונות. אני טעמתי ממנה ואני חייב להודות שהיא אכן הייתה מאד טעימה. אטריות השעועית היו מוצלחות במיוחד בטעמן ובמרקמן. ואללה לפעמים לא חייבים בשר או דג בשביל מנה טובה (ראו דוגמת האנוי).


הזמנו לשנינו גם את ה"סום טאם" סלט הפפאיה הכה מפורסם של המסעדה, הפעם בגרסה הצמחונית, בלי רוטב הדגים: רצועות פפאיה ירוקה אורגנית, עגבניות שרי, בוטנים כתושים, שום ולימון סחוט. אוהבי החריף יקבלו אותו בתוספת צ'ילי גרוס ואז זה מאד חריף. אנחנו הזמנו חריף עדין בגלל סיון. עלות המנה 36 ש"ח. סלט טעים, טרי, מרענן וקראנצ'י. שילוב טעמים חמצמץ, מתקתק ופיקנטי טוב.
אני חייב לומר שאני מעדיף הרבה יותר את הגרסה הלא צמחונית והחריפה באמת (כמו שמומלץ בתפריט). היא הרבה יותר טעימה לטעמי. המנה הצמחונית טעימה אף היא, אבל משהו באיזון הטעמים נפגע בעיניי בלי רוטב הדגים. גם צ'ילי חריף זה must במנה. בפעם הקודמת שאכלתי אותה כאן ממש הזעתי מרוב חריף וזה היה תענוג.



אני הזמנתי כמובן לראשונה את ה"פסה" הדגיגי עם הלברק המטוגן (32 ש"ח).
אז אחרי ה- build up שעשו לי איילת וארז (ואתר הארץ) למנת ה"פסה" באתי עם ציפיות ולא התאכזבתי. מנה ראשונה נהדרת. מנה סופר כיפית של חסה טרייה ופריכה עם תוכן שבחלקו הוא רך (אטריות) ובחלקו פריך (שבבי הלברק המטוגן והבוטנים). שילוב טעמים מעולה שבביס אחד מתאר את המהות של המטבח התאילנדי: מתוק, חריף, מלוח וחמוץ - באיזון מדויק.


לעיקרית הזמנתי את אחת המנות שנחשבות להכי חריפות במסעדה (מסומנת ב-4 פלפלוני צ'ילי בתפריט): "נאם טוק": ברוסט בשר לבן עם נענע, בצל סגול, כוסברה, צ'ילי יבש ו"קאו קואה" (אבקת אורז קלוי), מוגש עם אורז לבן בצד (78 ש"ח). העיקרית שלי הייתה אף היא מצוינת. שילוב מעולה של טעמים חריפים (באמת חריפים. לא הזעתי הפעם אבל הייתי קרוב) וחמצמצים בזכות הרוטב. למרות החריפות והעובדה שזו מנת בשר, זו מנה מאד מרעננת בזכות עשבי התיבול הטריים. אפשר גם להזמין את המנה עם בשר שייטל ואז לפי המלצר זה אף יותר חריף. בקיצור - אוהבי חריף, לכו עליה.



קינוחים אסייתיים קלאסיים אני פחות מחבב אבל בשביל הספורט הזמנתי קינוחון קטן שעולה 10 ש"ח: ארטיק תאילנדי. יש כמה טעמים אני הזמנתי ארטיק חלב קוקוס עם שעועית שחורה (לא טעות). סה"כ נחמד. טעים ומרענן. השעועית השחורה ששולבה כאן מוסיפה אלמנט של קראנצ'יות אבל לא מורגשת בטעם. הטעם הוא של חלב קוקוס.



זהו. יצאנו ממש שבעים ומבסוטים. אפשר לאכול כאן נהדר גם בסביבות 100-150 ש"ח לאדם. מסעדה אסייתית אותנטית לא צריכה לקרוע את הכיס. ושלא תבינו לא נכון, אני דווקא מאד אוהב את צפרה, טופולופומפו וטאיזו האסייתיות המאד מושקעות והיקרות בהתאם. אלה מסעדות שף יצירתיות ונהדרות, אבל בראש אחרי לגמרי מבית תאילנדי. יריב מלילי וצוותו לא מנסים להיות יצירתיים, אלא פשוט להגיש את האוכל התאילנדי הכי טוב בארץ, ואת זה הם עושים בהצלחה כבר כמעט 20 שנה. יש כמה מתחרות שמנסות להתקרב (Num או טייגר לילי) אבל בינתיים לא מצליחות. נותר רק לקוות שהם ישמרו על האיכות לפחות גם ב-20 השנים הבאות.





2 comments:

  1. שמחים שניסיתם ואהבתם את הפסה :-) והפוסט בהחלט עושה חשק לחזור לבית תאילנדי.

    השבמחק
  2. ***בית תאילנדי בוגרשוב 8 תל אביב***- 24.3.16 יום הולדת לאשתי התאילנדית!*** טוב אז הזמנו רק יום לפני שולחן ל 12:30 בצהרים אחלה שירות דרך האתר חזרו במהירות ושירות הזמנות יעיל מהיר וטוב רק פרט קטן לשיפור האווירה יש להציע אופציה לבחירה לשבת בתוך החלל הפנימי של המסעדה מצד ימין שנותן אווירה יותר אותנטית לאומת שאר המקומות. נציין שאין חניות חינם של המסעדה וחבל כי קשה מאוד עד בלתי אפשרי למצוא מקום חנייה באזור...מומלץ להגיע לפני ולמצוא מקום חנייה או להיכנס לאחד החניונים היקרים בסביבה. טוב ולעיקר הפרטים....השירות מעולה ואדיב המנות יצאו כולן ביחד והוגשו במהירות יחסית כפי שבקשנו. 3 טענות עיקריות לאוכל עצמו הן לאיכות הטעמים של המנות שהוזמנו, גודל המנה ועלות המנה. לאחר קריאת ביקורות כל כך מהללות באיכותה ובמקוריותה של המטבח התאילנדי, בחרתי במסעדה הזאת כדי לחגוג לאשתי התאילנדית את יום ההולדת עם המאכלים האהובים עליה. וכמה עזה הייתה אכזבתי כגודל ההפרשים בתבלון התאילנדי של המנות!...אנחנו נמצאים המון בתאילנד מידי שנה ומבלים ואוכלים הרבה במסעדות מקומיות מכל המינים הסוגים והרמות וכמובן החך שלי מורגל מבית למטבח התאילנדי האיכותי (אשתי היא השפית הפרטית שלי....התמזל מזלי וטוב שכך...) ומכן האכזבה. האוכל לא מתובלן באותה ריכוזיות עזה של טעמים (לא קשור לרמת החריפות) שמאפיין מאוד את המטבח התאילנדי ולאחד שמורגל לאיכותו של הבישול התאילנדי במסעדות ובבית בפרט אכזבתי הייתה גדולה מאוד. הטעמים היו מאוזנים אך איפה נעלמו להם הריכוזיות העזות והניגודיות של הטעמים והתבלון התאילנדי....במנה של הירקות המוקפצים לצערי הוקפצו זמן רב מידי מה שגרם ליקרות להגיע כאילו עברו סחיטה ונראו עייפים למדי....מנת הסלט הכל כך אהובה עלי (סום טאם) נראתה פשוט חיוורת ולא מזמינה והיו חסרות בו שילוב של רצועות גזר ופלח כרוב טרי כפי שמגשים בכל דוכן רחוב פשוט שמוכר את זה ברחוב, שלא לדבר על גודל המנה שהייתה מנדטורית לצד עלותה 38 ש"ח לעקרונית סלט קטנה! המרק הידוע (טום ים בשילוב פירות ים) מנה יפה בכמות של הפריטים שבה אך שוב פספסו את פאנץ'' של המנה והיא הייתה אנמית למדי בטעמיה ובצבעיה...וחסרו לי מאוד הטעמים העזים והניגודיות החזקה בין המתוק החמוץ המלוח והחריף! הוזמנה מנת עוף בקשיו עם הרבה שום-מנה קלאסית תאילנדית ומשום מה הגישו לנו מנה אסייתית סינית של חתיכות עוף עטופים במעין בלילת וון-טון, לכשעצמה הייתה באמת טעימה אבל לא מאפיינת את המטבח התאילנדי כלל. הוזמנה מנת חתיכות בשר לבן מוקפצות יבשות בליווי רוטב חריף מתוק על מצע רצועות כרוב. מנה יפה וטעימה שחוסלה לה במהירות רק לטעמי קטנה ביחס לעלותה....ולקינוח הזמנו 3 גלידות בסגנון תאילנדי עתיק כולן על בסיס קוקוס בשילוב בננה ותות....היו טעימות מאוד!!! אך לצערי קטנות בגודל לאומת המחיר שחוייב 12 ש"ח לגלידה אחת. לצערי המחירים ממש גבוהים ובניגוד גמור לאיכות הטעמים של המטבח התאילנדי! אכזבה גדולה!!! וחבל כי כל כך רצינו למצוא לנו מסעדה אותנטית תאילנדית. המנות שהוזמנו: טום ים פירות ים - 96 ש"ח, פאד פאק קייארו - 58 ש"ח, מו טוט קאתייאם - 92 ש"ח, סום טאם - 38 ש"ח, גאי פאד מט מואנג - 76 ש"ח, שתייה 3 יח' בקבוקי זירו קולה - 36 ש"ח, 3 יח' ארטיק - 36 ש"ח, סה"כ 432 ש"ח לפני טיפ. יקר מדי לטעמי אפילו למסעדה שהייתה עומדת בסטנדרטים של המטבח התאילנדי בארץ! אני כמובן לא משווה את המחירים לתאילנד כי אותן מנות בדיוק היו עולות שם פחות מרבע המחיר....אבל הטעמים!!!!!! אך הטעמים היו שווים כפול ויותר!!!! עוד הערה קטנה, בתחילת הארוחה הלכתי למלצרית וציינתי בפניה שאנחנו חוגגים היום את יום ההולדת של אשתי התאילנדית ואשמח לאיזה הפתעה נחמדה והיא ענתה לי בחיוב ולצערי זה לא קרה! יכול להיות ששכחו בגלל עומס העבודה אבל האמת ממסעדה שגובה כאילו מחירים היה מצופה שתשים לב לפרט חשוב זה! אשמח לחוויה מתקנת ולהמלצה על מסעדה תאילנדית בישראל שעומדת בסטנדרטים האמיתיים הגבוהים והאותנטיים של המטבח התאילנדי!

    השבמחק