יום ראשון, 6 בספטמבר 2015

ביקורת קופונים: הקופון הטוב באבושדיד vs הקופון הרע בסולה (*)

תרבות הקופונים (באליגם, גרופון וחבריהם) מאד חזקה בענייני מסעדות. יש מסעדות שחיות על קופונים כמעט כל הזמן. אני נוהג לקנות קופונים רק למסעדות שנחשבות טובות, שברובן לא יצא לי עדיין לסעוד. בלא מעט מסעדות רציניות חוזר קופון לארוחה מלאה ליחיד ב-129 ש"ח שלרוב כולל איזשהו פתיח, מנה ראשונה, מנה עיקרית, קינוח ואלכוהול. יש מסעדות שדיל כזה לא באמת משתלם, אבל יש מסעדות שמחיר כזה לארוחה מלאה בערב זה מחיר מעולה. לפעמים כחצי מהמחיר הרגיל או אף פחות מכך.

זה היה הקייס ב-2 מסעדות שיצא לי לפקוד לאחרונה עם קופון כנ"ל:
מסעדת אבושדיד החדשה למדי בתל אביב ומסעדת סולה האיטלקית ביפו.
לשתיהן רכשתי 2 קופונים ל-2 ארוחות. בראשונה הייתי עם דנה אחייניתי. לשנייה קפצתי עם שותפתי לשעבר טובי ועומרי בעלה. שתי המסעדות נחשבות למסעדות טובות וארוחה ב-129 ש"ח בערב במסעדות הללו נראית כמו אחלה דיל. האמנם?


אבושדיד נפתחה בתחילת 2014 בבניין יפה לשימור ברח' לבונטין בתל אביב. השף הוא בחור בשם וובה טשאייב עם עבר בכתית ובקייטרינג לעשירי ישראל. מדובר בבר מסעדה בסגנון ישראלי ים-תיכוני. (באתר שלהם זה מוגדר כקיטשן לאונג'). האוכל הוא ים תיכוני עם מוטיבים טורקיים וערביים. יש תפריט אלכוהול מרשים, כולל קוקטיילים ייחודיים למדי. העיצוב אף הוא ים תיכוני/עותומני. יש כמה חללים עם שולחנות ויש בר גדול למדי בצד אחד של המסעדה. מקום שמיועד לבליינים שרוצים לשלב אוכל איכותי עם אלכוהול איכותי. מבקרי האוכל נתנו בסה"כ ביקורות חיוביות על המקום והבאזז הכללי סביבו הוא חיובי.
הקופון עלה כאמור 129 ש"ח לכל אחד לארוחה שבערב רגיל עולה לפי מה שכתוב 242 ש"ח. 47% הנחה.
הקופון כאן כלל: לחם הבית, אפריטיף של צ'ייסר לבחירה, מנה ראשונה, מנה עיקרית, קינוח, כוס קוקטייל (או יין).




אז זה מה שאכלנו במסגרת הקופון:

לחם הבית עם סחוג של סבתא, יוגורט ומטבל עגבניות אבושדיד. חמוד. בתפריט הרגיל עולה 18 ש"ח.
הגיע יחד עם 2 צ'ייסרים לאפריטיף: שלי של ראסטי נייל עם ברבן, דרמבוי וג'ל תפוז. תכלס הרגיש לי כמו דרמבוי בלבד, אבל גם זה נחמד. דנה הזמינה את הצ'ייסר הבלאדי מרי.

אחרי זה קיבלנו את הקוקטיילים הרציניים, כל אחד כוס:
שלי: סמאשינג פמפקין עם ג'ין, לימון סחוט, תפוחים, מיץ דלעת ומי ורדים. קוקטייל נחמד בהחלט ואני לא חובב גדול של קוקטיילים.
של דנה: ביט איט: וודקה, תמצית היביסקוס, תפוז דם, עלי מרווה, מיץ סלק סחוט ומיץ לימון סחוט.
טעמתי ולא ממש הרגשתי אלכוהול אבל היה מיץ סחוט טעים למדי. דנה בסה"כ נהנתה.


מנה ראשונה שלי: סביצ'ה דג מוסר ים עם סלט ירקות פריך, יוגורט-טחינה וסומק. מנה נחמדה אבל לא מלהיבה. הסלט היה נחמד ואכן קראנצ'י ומרענן אבל קצת אנמי, והדג לא הורגש מספיק. בתפריט הרגיל זה עולה 48 ש"ח.

סביצ'ה - אבל איפה מסתתר הדג?

מנה ראשונה של דנה: קפרזה ארטישוק: ארטישוק איטלקי וירושלמי עם גבינת מוצרלה ועגבניות שמש מרוסקות. מנה טובה מאד. פרפראזה חביבה ומקורית לסלט הקפרזה האיטלקי המשעמם. מתובל טוב מאד. הארטישוקים היו מצוינים. כנראה המנה הכי טעימה שטעמנו כאן. מנה של 46 ש"ח בתפריט הערב.

קפרזה ארטישוק - מנה מאד מוצלחת

עיקריות:
אני הזמנתי את מנת הטיבון טלה (תוספת 20 ש"ח) עם תבשיל פריקי, פיסטוקים ולימוני גריל. בתפריט הערב זו מנה של 88 ש"ח. זו לא מנה גדולה. הפריקי הייתה מצוינת. תיבול מעולה. הטלה היה עשוי היטב אבל היה ממש מלוח. הוא תובל יפה וטוב בתערובת תבלינים, אבל כנראה על הדרך הטבח נסחף עם המלח. יחד עם הפריקי והיוגורט שהיה בצד אפשר היה להתגבר על המליחות.

מתחת לכל זה מסתתרות צלעות טלה

דנה הזמינה את המחשי: קישוא וכרוב מממולאים בבשר טלה עם אורז, צנוברים וחמוציות, מוגשים עם ריקוטה ועלים ירוקים. מנה מאד ביתית. סה"כ טעימה וחביבה מאד. אישית היה חסר לי איזה טוויסט של שף. בניגוד לשאר המנות לא הרגשתי שזו מנה שהוציא שף. עלות המנה בתפריט הערב היא 68 ש"ח.


קינוחים:
אחד היה הכנאפה: שערות קדאיף במילוי גבינת עיזים (לא מאד מתוקה) על קרם דלעת (מאד מאד מתוק). זו גירסת המקום לקינוח הערבי הכה פופולרי. בהחלט קינוח נחמד מאד וטעים. קרם הדלעת לבדו היה הרבה יותר מדי מתוק. צריך לאזן שם את העניין. מזל שהקדאיף והמילוי גבינה לא היו מתוקים, כך שיחד זה התאזן והיה טעים.

כנאפה אבושדיד סטייל


השני: עוגת פאדג' שוקולד חמה. הוגשה לצד סלטון תותים ובזיליקום. היה גם עיטור מיותר ומוזר של עלי כוסברה על העוגה. פה קשה לטעות. קינוח שוקולדי מאד וטעים.



זהו. את כל הנ"ל אכלנו ושתינו יפה ובהצלחה מרובה. לא כל המנות הבריקו, אבל אף אחת גם לא הייתה רעה. הסה"כ חיובי ביותר. אוכל טעים, אלכוהול נחמד, שירות טוב, יעיל ולא מתנשא. קופונים לגמרי שווים. אם יש קופון כזה בהיצע אני בהחלט ממליץ. הוא שווה את לגמרי את העלות שלו. אבושדיד בכלל היא מסעדה נחמדה מאד. אחלה אווירה. אני מניח שהכי טוב לשבת על הבר, לשתות ולנשנש. מקום טוב לבליינים מקומיים שרוצים לשלב שתייה איכותית ואוכל טוב, בלי לקרוע את הכיס. מי שמחפש כאן חוויה קולינרית מיוחדת של מסעדת שף, זה לא המקום.


סולה (Sola Food & Wine) היא מסעדה איטלקית שנפתחה בתחילת 2013. היא יושבת בבניין עתיק ומאד מרשים ברח' בית אשל ביפו לא רחוק מאד משוק הפשפשים. השפית היא מיכל ברמן שחזרה לכאן אחרי 10 שנות בישול בניו יורק. הסגנון הקולינרי הוא מטבח של צפון איטליה. החלל של המסעדה מאד מרשים, כיאה לבניין יפואי עתיק וגדול מימדים עם תקרה קמורה גבוהה מאד. הביקורות של כל מבקרי האוכל שפקדו את המסעדה בתחילת דרכה שיבחו והיללו. זו אמורה להיות אחת המסעדות האיטלקיות היותר ייחודיות ומוקפדות ולכן שמחתי שהם הוציאו את  הקופון שעלותו 129 ש"ח גם כן לארוחה מלאה ליחיד, במקום 300 ש"ח (57% הנחה!). נשמע שווה במיוחד.
הקופון כלל: לחם, מנה ראשונה לבחירה, מנה עיקרית, קינוח, כוס יין או שתייה קלה. היו לי כאן 2 קופונים, והסועד השלישי שהצטרף היה צריך להזמין במינימום 100 ש"ח נוספים. לא משימה קשה במיוחד.

מבנה המסעדה עצמו מאד מרשים. יש כאן בהחלט ערך מוסף גדול לאפקט האדריכלי. זה מיד משדר שזו לא מסעדה איטלקית רגילה אלא מקום מושקע ורציני עם אווירה חו"לית.




נכנסנו. התיישבנו. את התפריטים הרגילים נתנו לנו מיד, אבל ציינו שיש לנו 2 קופונים ונצטרך תפריט רגיל רק לסועד השלישי. חיכינו להזמנה. 5 דקות. 10 דקות... אחרי 15 דקות בערך הואיל בטובו המלצר לגשת אלינו ולקחת הזמנה. כנראה שעם סועדים שבאים עם קופון השירות לא צריך להיות מתוקתק.
אני ועומרי הזמנו את המנות לפי תכתיבי הקופון וטובי הזמינה מהתפריט הרגיל.

תחילה הוגש הלחם: לחם מחמצת עם חמאה אירלנדית משובחת. לחם טעים מאד יש לציין. חמאה טובה. חבל שהיה מאד מעט ממנו.

בתחילת הערב היו אמורים לתת לי טעימה של היינות של הקופון (אדום ולבן). חיכיתי לטעימה מעל 20 דקות. את כוס היין שלי קיבלתי רק אחרי המנה הראשונה.

למנה ראשונה הזמנתי את הקאפלטי די פאנוקיה: כיסוני פסטה ביתית ממולאים בקרם תירס וגבינת מסקרפונה, חמאת טימין ופרמז'ן. בעיניי מנה מצוינת. מאד גבינתית אבל עדינה וטעימה ביותר. הפסטה הביתית הייתה טובה מאד. זו המנה הכי טובה בערב הזה, ללא ספק. היא מעט קטנה, אבל כחלק מארוחה מלאה, היא שווה בהחלט.



עומרי הזמין את הפריטו מיסטו: שרימפ בלאק טייגר וקלמארי מטוגנים בציפוי קמח תירס. עם איולי עשבי תיבול פיקנטי. זו מנה מאכזבת. פירות הים היו תפלים ולא מספיק קריספיים מהטיגון ומעט שמנוניים. אני לא משוכנע שהם היו טריים. האיולי שאמור היה לתת טעם, לא היה טעים. לצערי התמונה שצילמתי יצאה מטושטשת, בערך כמו המנה...

טובי הזמינה מנה מהתפריט הרגיל (60 ומשהו ש"ח): ונציאנה: כבד עוף פריך מתובל במעט פלפל צ'ילי יבש, מוגש על מדליון פולנטה צלויה, בצל מקורמל ובלסמי מיושן. גם כאן פישלתי והתמונה יצאה לא חדה ולכן אין תיעוד.
זו מנה טובה למדי. לא מדהימה, אבל מפגינה איכות בישול. במנה הזו הטבח יודע מה הוא עושה. לי אישית, מהביס שטעמתי, היה חסר תיבול בפולנטה עצמה וגם ברוטב.

למנה עיקרית אני הזמנתי את מנת הדגל של המסעדה: לזניה ואצ'ינה: ראגו זנב שור בבישול ארוך מונח בין דפי פסטה ביתית טריה ופרמז'ן. הייתה תוספת 20 ש"ח על מחיר הקופון. זו מנה שמבקרי האוכל שכתבו על סולה בתחילת דרכה (2013) ממש התעופפו עליה. שגיא כהן כתב שזו בכירת הלזניות בארץ ובטיים אאוט היא נבחרה למנת הפסטה הכי טובה בתל אביב בשנת 2013. אני קיבלתי צלחת עם לזניה קרה. ברור שזו מנה שמכינים מראש ומחממים בשביל ההזמנה, אבל בשום סיטואציה היא לא צריכה להגיע קרה. מקסימום פושרת. היא הוחזרה לחימום נוסף שלקח קרוב ל-20 (!) דקות. בינתיים עומרי סיים את המנה העיקרית שלו. אחרי החימום אני יכול לומר שזו מנה טובה וטעימה. אם זו אותה מנה ששגיא כהן אמר עליה שזו הלזניה הכי טובה בארץ, כנראה שיש לנו טעמים שונים מאד. נכון, זה נחמד שיש בלזניה תבשיל של זנב שור נימוח וסיבי ולא ראגו בשר טחון. דפי הפסטה בושלו כמו שצריך. שילוב הטעמים, של הבשר, הפסטה והגבינה היה מוצלח. אבל כל זה לא הופך אותה למנה ששגיא כהן וטיים אאוט תל אביב כל כך התרגשו ממנה. לי אישית חסר היה אקסטרה רוטב (קצת יותר ציר בשר על הצלחת מעבר לכף שמזגו) וגם קצת יותר פרמז'ן מגוררת היה יכול להועיל. אפילו שילוב של משהו פיקנטי היה יכול להעיף את הלזניה הזו.



עומרי הזמין את נתח הקצבים לעיקרית: נתח קצבים "טאליאטה": נתח קצבים צלוי ופרוס בזיגוג בלסמי, עם סלט ארוגולה ופונדנט תפוחי אדמה צלויים. אישית אני לא מזמין נתח קצבים במסעדה שלא מתמחה בבשר. זה נתח שצריך להגיע מדיום רייר (או מקסימום מדיום אם הוא סופר טרי). ברגע שטבח לא מיומן מטפל בו, הלך עליו. מבשר רך ונימוח הוא הופך לפלטה יבשה וקשה. זה בדיוק מה שקרה במנה של עומרי. חלק מהנתח נצלה לדרגת well done כמעט וחלקו היה מדיום סביר. גם הנתחים שהיו מדיום לא היו באיכות טובה במיוחד. תפוחי האדמה היו מלוחים מאד. הזיגוג בלסמי לא הוסיף יותר מדי. בקיצור - מנה מבאסת. היא לא הוחזרה מטעמי נימוס.



קינוחים: הזמנו 2 קינוחים: קראמבל תפוחים וטרייפל אנגלי. יחד עם זה הזמנו 2 כוסות אספרסו וכוס תה עם נענע, כדי להגיע למינימום 100 ש"ח הזמנה לסועדת השלישית. לנענע אנחנו עדיין מחכים...

קראמבל תפוחים היה טוב ועשוי כמו שצריך. שום דבר מיוחד אבל מוצלח. הוא מכיל קינמון שאני פחות מחבב בקינוחים ולכן הסתפקתי בטעימה בלבד.



הטרייפל האנגלי (שאני לא מבין מה הקשר שלו לצפון איטליה) היה חביב. קינוח שכבות עם קרם מסקרפונה, עוגת ספוג ופירות יער. טעים בהחלט אם כי סטנדרטי למדי.


אז גם כאן צלחנו את הערב. בניגוד לאבושדיד שם לא היו שיאים קולינריים יוצאי דופן, אבל גם לא נפילות, והעברנו אחלה ערב שהפך את הקופון לשווה ביותר, בסולה היו גם היו פאקים לא מעטים. ראשית בשירות. שירות פשוט גרוע. אני לא יודע מה רמת השירות הרגילה במסעדה. באותו ערב היו רק 2 מלצרים (אולי זה הסטנדרט שלהם) והשירות שלהם היה רע. איטי מאד. לא מתחשב. לא מתעניין. יש לי הרגשה שאם היינו באים בלי קופון ומזמינים מהתפריט הרגיל, היינו זוכים לשירות טוב יותר וחבל. אפילו חיוב כרטיס האשראי לא עבד בסוף והמנהלת ציינה שהיו צריכים ליידע אותנו טלפונית שלא ניתן לשלם באשראי. כמובן שלא עשו את זה.

לגבי האוכל. עומרי נפל בשתי המנות שלו. מנות פשוט לא טובות שלא הוכנו כמו שצריך, משהו שלא צריך לקרות במסעדה מקצוענית, גם אם אתה בא עם קופון. מנת הדגל המאד פופולרית שאני הזמנתי הגיעה קרה. שוב, משהו שלא אמור לקרות במקום שמכבד את עצמו.
יש כאן כנראה חוסר אחידות גדול בין מנות הפסטה והמנות הצפון איטלקיות הקלאסיות לבין שאר המנות, ולכן פירות הים ונתח הקצבים היו ממש לא מוצלחים. כנראה שצריך להזמין כאן אך ורק את מנות הפסטה, כי זו ההתמחות של המסעדה.
אם הייתי חוזר לכאן הייתי מזמין רק פסטה (כולל הלזניה בתנאי שתוגש חמה).

בשורה התחתונה, בהנחה שהיינו מקבלים את אותה איכות שירות ואת אותה רמת אוכל, גם בלי הקופונים, אז לפחות הקופונים, שמאד הוזילו את העלויות, הצילו אותנו מעוגמת נפש ובאסה גדולה יותר. מה שנקרא כואב אבל פחות.

אני מאד מקווה שנפלנו על ערב לא מוצלח של המטבח ושל השירות ושלא הייתה כאן התייחסות שלילית מכוונת לסועדים שבאו עם קופונים. אם זה המצב אז זו בושה למסעדה. אתם מנפיקים קופונים, אז תכבדו אותם. אף אחד לא אילץ אתכם לצאת עם המבצעים הללו, אז אל תתייחסו לסועדי הקופונים כסועדים סוג ב'.

והזוכה בקרב הקופונים...

(*) עדכון טרי (29 באוקטובר 2015). דיווחים באתרי אינטרנט מדברים על כך שדלתות מסעדת סולה סגורות ומסוגרות בימים האחרונים ושהטלפון להזמנות מנותק. ככל הנראה סגרו. חבל. מקום יפה שהתחיל טוב מאד (כך נכתב) והלך ודעך. לצערי אני הגעתי אליו אחרי הדעיכה.

נכון לתחילת 2016 גם אבושדיד כנראה בסימני שאלה קיומיים. קראתי איפשהו שהמקום עובר שיפוצים. דף הפייסבוק שלהם לא עודכן מאוקטובר 2015. קשים חיי המסעדנים בישראל...

הנה עוד הוכחה שמסעדה שמתחילה לשווק את עצמה דרך קופונים לא תשרוד הרבה זמן. עצוב.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה