יום ראשון, 1 בנובמבר 2015

עוגוניות ליל כל הקדושים (או בעברית מדוברת - קאפקייקס הלואין)

טור אורחת נוסף של שותפה אופה:

ליל-כל-הקדושים שמח! ברשותכם אשתמש בשם הנוכרי לחג הנוכרי, כי הלואין זה יותר קצר.

לפני שנתיים הכנתי לראשונה קאפקייקס הלואין (או בשמם השגור בפי עובדי האקדמיה ללשון העברית ומקורביהם: עוגוניות ליל כל הקדושים). עם רון בלב ומיקסר ביד ניגשתי לקראת המלאכה מתוך כוונה להכין קאפקייקס מגניבים ומפחידים, אך לצערי יצא יותר זוועה מפחד, כי הצבע הנוזלי גם לא היה חזק וגם גרם לקרם להיות נוזלי ודוחה.
מאז עברו צבעי מאכל (ג'ל! רק ג'ל!) רבים בירקון ובמטבחי, וחיפשתי תירוץ להמשיך ולשחק עם זה ולהשאיר צבעי מאכל בכל מקום במטבח (רשימה חלקית: כיריים, כיור, ארונות, כלים, ברז). אז תודה אבנר שלא רצחת אותי והשתמשת בדמי על מנת לצבוע קאפקייקס, מבטיחה לנקות את הבלאגן... מתישהו.

רצה הגורל ומאז אותם קאפקייקס זוועתיים עברתי עבודה ואני עובדת היום בחברה בינלאומית שהיא סוג של "אצלנו בחצר" - גרסת המציאות. בין כל העובדים מכל המדינות יש גם אמריקאים למכביר = תירוץ הגיוני בהחלט לציין את הלואין = תירוץ הגיוני אף יותר להכין דברים מגניבים = מ.ש.ל.

אז מפה לשם ומשם לפה, הגעתי לעבודה ביום חמישי עם העוגיות הסופר מגניבות הללו:


המתכון  לקוח מפה.
להגשה חיממתי במיקרו שתי כפות ריבת תות ויצקתי שלוליות על צלחת, עליהן פיזרתי את העוגיות. אגב, הן ממש, אבל ממש טעימות ולא מתוקות מדי. סביר להניח שאכין אותן שוב, רק לא בטוחה שבצורת אצבע, כי בינינו, מי באמת רוצה לטבול אצבע בקפה?


אבל לא בשביל זה חטפתי לאבנר את הבלוג, אלא בשביל קאפקייקס!  אז להלן קאפקייקס:




בעבודה הם קצרו הצלחה מסחררת, הרבה מעבר למה שציפיתי, יש לומר.
אחרי שפרסמתי את התמונה בספרצוף קיבלתי מספר בקשות להסברים ומאחר ואני עצלה ולא בא לי ללכת לנמלה, החלטתי שמוטב יהיה לרכז את הכל יחדיו כאן.

גילוי נאות: אני לא חתומה על אף אחד מהרעיונות הללו - הכל באדיבות דוקטור גוגל שסיפק לי תמונות משובחות להעתיק מהן. הדבר היחיד שעשיתי היה לשחזר.
ועוד דיסקליימר: במקור היו גם דלעות (או דלועים בעברית תקנית) - הן היו עשויות מקרם כתום, זילוף של עוקץ ירוק וציור בשוקולד של עיניים, אף ופה. למה אין להן תיעוד מצולם? כי הקצפת לא הספיקה ונס פך הקצפת זה רק בעוד חודש.


אז לענייננו: Halloween Cupcakes...

מצרכים (ל-24 קאפקייקס):
קאפקייקס - איזה סוג שחשקה בו נפשיכם. אני בחרתי שוקולד כי א'- הכי קל וב'- תמיד עובד.
2 מיכלים שמנת מתוקה/ צמחית להקצפה
2 כפות אינסטנט פודינג וניל
צבע מאכל ג'ל כחול
צבע מאכל ג'ל אדום
100 גר' שוקולד מריר

<הערה>: אחרי סיום ההכנה (בפעם הראשונה) נשאר לי מהכל, גם קצפת, גם שוקולד. למען האמת השאריות שימשו למען הכנת הפוסט הזה. אפשר להקטין כמויות של השוקולד. את כמות הקצפת לא ממליצה להקטין, בעיקר כי אם משהו מתפקשש יהיה מספיק חומר לתקן את הנזק (הכנס אייקון שורק...). ואם נשאר - אפשר להשחית את הקפה, את הגלידה, השוקו, לנשנש בכפית או להקפיא לשעה שעתיים בתנית קרח אז לצפות בשאריות של השוקולד* ואז גם קיבלתם גלידוניות טעימות גם סיימתם את כל השאריות שזה לגמרי ווין ווין.
*אם אתם עושים את זה אז א' - טעים. ב' - אחרי ההמסה של השוקולד ולפני הציפוי להוסיף כפית שמן צמחי נייטרלי (או קוקוס אם אתם אוהבים) או חמאת קקאו (ולא חמאה). לערבב ביחד עם השוקולד עד שאחיד ואז לטבול את הקצפת הקפואה. אום נום נום.
חפרתי. סליחה.
<הערה/>

אז איפה היינו?

ציוד:
מיקסר (לא חובה, אפשר לתפעל גם את שרירי הידיים אבל זה ייקח זמן...)
צנתר טיפה



שקי זילוף (אפשר להמיר גם בשמרדפים (כן כן - למי שנשארו סטוקים מהתואר שרוצים להתנקם בהם, אחלה תחליף!), או שקיות סנדביץ' (אבל רק אם הן ממש עבות). למתקדמים בינינו אפשר להשתמש בקונוס נייר אפיה לשוקולד. אם אתם מצליחים לעשות קונוס כזה  בלי דליפות אתם אדירים. שתדעו.



הכנה:

חלק ראשון - מה צריך להכין מראש:

  1. יאי, קאפקייקס. הבה נתפעל מהם. הבה נוודא שיש לנו את כל המרכיבים מראש למען לא נמצא עצמנו באמצע האפייה מגלים שאין שוקולית בבית וניאלץ לחשב מסלול מחדש. על פי מקורות זרים, כמובן.
  1. קצפת: על כל מיכל קצפת נוסיף 1 כף אינסטנט פודינג וניל ונקציף עד שנוצר קרם די יציב. לא ממליצה לוותר על הפודינג, הוא מה שיבטיח שלא הכל יימס וייראה כמו אסון מסוג אחר. זה לא ייצא מאוד מתוק - אם אתם אוהבים קרם ממש מתוק אפשר להוסיף עוד כף סוכר, אבל למען האמת זה לא כזה קריטי.
  1. להוציא כמה כפות מהקצפת לקערה, להוסיף לקערה 2 טיפות צבע אדום ולערבב היטב עד שיש קרם אדום אחיד. להעביר לשק זילוף ולגזור פתח קטנטן (אפשר לזלף טיפה לקערה כדי לוודא שהחומר באמת יוצא...) 
  1. להוציא עוד כמה כפות קצפת לקערה נוספת, לצקת טיפה אחת של צבע כחול ולערבב עד שיש צבע כחול אחיד. להעביר לשק זילוף ולגזור פתח בינוני. 
  1. מהקצפת שנותרה נעביר חלק לשק זילוף עם הצנתר- זה ישמש אותנו למומיות. 
  1. שוקולד: תמיד עדיף לטמפרר, אבל מאחר והמילה הזו עלולה קצת להפחיד ומצריכה מעט התעסקות, אני ממליצה לעבוד בשיטה הבאה: להמיס 2/3 מהכמות במיקור (בפולסים של 20 שניות). אחרי שנמס לערבב נמרצות כ-20 שניות ואז להוסיף את שאר הכמות בקוביות. להניח למסה במשך דקה ואז שוב לערבב נמרצות עד שהכל נמס ואחיד. אם השוקולד חם, לחכות שיתקרר קצת כי קצפת לא מחבבת חום, אבל לשים לב שלא מתגבש בחזרה. לצקת לשק זילוף, ולחתוך פתח קטנטן.

גלגל עין:

1.      נניח כף קצפת לבנה על הקאפקייק, ונמרח אותה בעדינות באמצעות סכין כהה/ פלטה עד שיש כיסוי עדין של כל פני הקאפקייק.


2.      ניקח מהקצפת הכחולה, ונזלף עיגול קטן ותמים במרכז העין. כמובן שאם חשקה נפשכם בעיניים בצבעים שונים - תפאדלו.

(תראו, יש לנו סופגניה עם ריבה כחולה!)

3.      ניקח מהצבע האדום ונתחיל לשלף קווים עדינים מההיקף של העין פנימה עם כל מיני פיתולים ופיצולים - אלה יהיו הנימים.


4.      נזלף עיגול שוקולד באמצע והא לנו גלגל עין!


ואם אתם אני גם זה עלול לקרות...



מומיות:
1.      ניקח את שק הזילוף עם הצנתר, ונזלף פס אלכסוני בשליש העליון של הקאפקייק. נמשיך לזלף פסים לשני הכיוונים ונשאיר פתח לעיניים.


2.      נחזור על אותם פסים גם בצד התחתון. הרעיון הוא למלא את רוב הקאפקייק ולהשאיר מקום רק לעיניים.


3.      נזלף שתי עיניים (נקודה ונקודה).


4.      נזלף במרכז כל עין אישון קטן משוקולד.

5.      אפשר להחליף את העיניים בעדשים או ממתק אחר - לי לצערי לא היו, כי בואו נודה בזה - זה הרבה יותר טעים מקצפת כחולה.

6.      ויש לנו מומיה!



עכביש:
1.      נזלף צבע כלשהו (לא משנה איזה) על הקאפקייקס ונחליק קצת את פני השטח באמצעות סכין או פלטה.


2.      נזלף שני עיגולי שוקולד אחד מאחורי השני, כשאחד מעט יותר גדול. במקרה הזה החלפתי את אחד העיגולים בסוכריה שנראית כמו פטל שחור. ספויילר: אין לה טעם של פטל שחור. או של עכביש.


3.      נזלף בכל צד ארבע רגליים לכיוון הקוטר החיצוני של הקאפקייקס. אם פישלתם כמוני, זה הזמן לעשות תיקונים כדי שייראה כמו עכביש ולא כמו מבחן רורשאך.

4.      נשלוף את ה- K300 מהארון כי יש לנו עכביש (ואנחנו נתעלם מזה שאחד יצא מעוך, כן? זה מה- K300).



וזה מה שיתקבל לנו בסוף:





בתאבון!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה