יום רביעי, 6 בינואר 2016

עסקית מעולה במשייה

באוגוסט 2015 כתבתי כאן על ארוחת הערב המעולה שאכלנו במסעדת משייה, החדשה של יוסי שטרית מקיטשן מרקט: http://processing-food.blogspot.co.il/2015/08/blog-post.html, ארוחה שהייתה אחת הטובות שאכלתי בשנה החולפת.


אלה היו ימיה הראשונים של המסעדה המדוברת, ומאז היא המשיכה את הפיכתה לאחת המסעדות הטובות והמבטיחות כאן. היא החלה לערוך גם בראנצ'ים בסופי שבוע שקראתי ושמעתי שהם מושקעים ביותר, ולאחרונה היא גם נפתחה בשעות הצהריים לארוחות צהריים עסקיות (דצמבר 2015). בכל סיכומי השנה הקולינארית של 2015 כיכבה משייה כאחת המסעדות הטובות של השנה, ואני לא זוכר שקראתי איזכורים שליליים או ביקורות לא טובות עליה.

גלי וולוצקי בביקורת טרייה בכלכליסט לפני שבוע וחצי התעופפה על העסקית שלהם עם כותרת כמו מישלן בקזבלנקה, קביעה שיוסי שטרית מסתמן כמאיר אדוני הבא, ושורה תחתונה של משייה כתחנת חובה לפודיז.

אתמול בבוקר, אחרי הפסקת חשמל בהרצליה פיתוח, קרסה רשת האינטרנט והמיילים שלנו בעבודה, והפכנו בצהריים למובטלים זמנית.
ניצלתי את 1/2 יום החופש הלא מתוכנן כדי לקפוץ לתל אביב ולבחון מקרוב את העסקית של משייה.

הגעתי בשעה 14:30. המסעדה הייתה מלאה בערך במחציתה. הבר המרובע הגדול שבתוכה היה נטול סועדים.
המקום עצמו שיושב בלובי של מלון הבוטיק - המלון ברחוב מנדלי, הוא מרווח ונעים מאד, גם בערב וגם בצהריים.




קיבלתי את תפריט הצהריים. התפריט לא גדול, ומשלב בעצם בין הבראנץ' של משייה (בסגנון של "לפתוח שולחן")  ובין ארוחת הערב שלה. מקבלים למרכז השולחן לחמים ומטבלים, שפע של סלטים ומנות קרות, ובוחרים מנה עיקרית שמבוססת על המנות העיקריות של תפריט הערב. עלות הארוחה היא כעלות המנה העיקרית, בין 98 ש"ח ל-132 ש"ח.
יחד עם הארוחה מקבלים גם "תה משייה" שמבוסס על היביסקוס, קינמון וציפורן - קר או חם. אני ויתרתי על התה (קינמון וציפורן זה ממש אבל ממש לא כוס התה שלי...). במקום התאפשר לי לקחת לימונדה או מיץ תפוזים. הזמנתי מיץ תפוזים, שלשמחתי התברר כמיץ תפוזים טרי שנסחט במקום.




מטבע הדברים, העדפתי להזמין למנה עיקרית, מנה שלא טעמתי בארוחת הערב שלי במשייה. על דג המוסר ויתרתי כי ערב לפני זה אכלתי מנת לוקוס במלגו ומלבר. על העוף ויתרתי כי זה עוף. (לא מעניין). לכן הזמנתי את מנת הקלמרי.

חיש מהר הגיעו אליי הלחמים שהיו פושרים (בטמפרטורת החדר) אבל טובים מאד, לחמים מכמה סוגים ובכמות מכובדת. הם הגיעו יחד עם צלוחית זיתים, שמן זית ובלסמי, והשוס - חמאה חומה מוקצפת שזה בערך הדבר הכי טעים בעולם. (טעמתי אחת דומה בארוחת Round Tables בפאסטל, מעשה ידיו של השף ההולנדי רון בלאו  בעל כוכב מישלן). בקלות אפשר לטרוף את כל הפחמימות האלה ולהתפוצץ ולכן מומלץ לאכול לאט ובזהירות ולשמור מקום להמשך.



אחרי הלחמים הוזרמו הסלטים השונים. אלה סלטים די פשוטים, בסגנון של עסקיות מסעדות הדגים: הרבה צלחות קטנות עם כל טוב. כל המנות היו טובות, טעימות ועשויות מירקות טריים ורעננים. אין הרבה בשורות קולינריות בסלטים, אבל הסה"כ מצוין.

כאן יש כרובית צלויה עם טחינה (הר ברכה) שחורה (עם חציל שרוף) ושום קונפי. מעולה.
לצדה - סלט קייל טרי עם חזה עוף (מעין פסטרמה דקיקה), גרגרי תירס וקציפת (או איולי) קארי. טעים מאד.


אלה קישואים מטוגנים עם פרמזן מגורר משובח, אגוזים ושמן זית. טעים מאד.


זו בטטה צלויה עם קרם פרש (של משק יעקבס) ופיסטוקים. טעים מאד.


זה סלט עגבניות מרענן וטוב, עם גבינת פטה צרפתית מעולה, חלקה ונימוחה. (במקור היה צריך להגיע עם מוצרלה בפאלו שלשמחתי הומרה בפטה המעולה).


כאן מופיעים סלט בורגול, עשבי תיבול ושקדים. חביב ולא יותר. לצידו - חציל קלוי עם טחינה וגרגרי רימון - מצוין.


לבסוף - פלפלונים אדומים קלויים. חביב אבל בנאלי. לצדם - סלקים צלויים וצנוניות, טעימים ומעט קראנצ'יים.


בסה"כ שורה של מנות קטנות וסלטים טובים ואיכותיים. כמעט לא מורגשת בהם יד של שף, ודאי של שף מוכשר כמו יוסי שטרית, אבל הם כיפיים ומרעננים, עשויים כמו שצריך ומתובלים ביד טובה. הסלט היחיד שיש בו טאץ' של שף זה סלט הקייל עם קציפת הקארי הנחמדה (והמקורית). יוסי שטרית טוב במולקולרי ובקציפות וג'לים למיניהם, ואני חושב שהיה מגניב אם הוא היה מצרף יותר אלמנטים כאלה גם בסלטים נוספים. יש לציין שהוצע לי refill של הסלטים, אבל סירבתי בנימוס כי כבר התחלתי להיות מפוצץ ורציתי שיישאר מקום להמשך.


למנה העיקרית הזמנתי כאמור את מנת הקלמרי: קלמרי טרי (גוף וראשים) צרוב ומתובל בגרגרי כוסברה, ג'ל סויה, ריזוטו מוגרבייה ובצל ירוק. את המנה עיטרו גם עלי מיזונה. הריזוטו מוגרבייה הוא בעצם פתיתים קטנים עשויים מבורגול. זו מנה קלאסית של יוסי שטרית. יפה לעין וטעימה מאד לחך. הקלמרי היו עשויים מושלם. פתיתי ה"ריזוטו" היו מעולים. ג'ל הסויה היה נחמד, מתקתק ועוקצני במידה, אבל תכל'ס חוץ ממקוריותו ומגניבותו אפשר לוותר עליו, או לחשוב על ג'ל או קציפה אחרת שישתלבו טוב יותר עם הקלמרי והתיבול הים תיכוני שלו. עלות המנה - כמו גם העסקית היא 114 ש"ח. המנה לא ענקית, אבל יחד עם הלחמים והסלטים יוצאים מפוצצים לחלוטין. לטעמי גם 2 אנשים היו יכולים לשבוע מכל האוכל שאני קיבלתי בעסקית, גם בלי refill של הסלטים והלחמים.



אחרי מנוחה של כמה דקות הרהבתי עוז להזמין גם קינוח וקפה (אספרסו קצר שאם איני טועה עלה 11 ש"ח). היו 3 קינוחים זמינים בעסקית, בעלות מופחתת 32 ש"ח לקינוח. ויתרתי על קינוח הלימון המצוין שאותו כבר ניסיתי, והזמנתי דווקא את מוס השוקולד עם שבבי שוקולד וגלידת וניל. היה נראה לי קינוח קליל יחסית, ובבמקרה אכלתי מוס שוקולד גם יום לפני בארוחת ערב במלגו ומלבר ועניין אותי להשוות. היה טעים מאד. קשה לי לקבוע איזה מוס טוב יותר. זה של מלגו ומלבר אווירי יותר. זה של משייה שוקולד ועשיר מעט יותר. החיים קשים...



זהו. הצלחתי לנקות יפה גם את הקינוח. יצאתי מפוצץ לחלוטין. די קשה לצלוח לבד את העסקית של משייה. יש יותר מדי אוכל, ואומר את זה בחור עם קיבולת יפה... מומלץ להגיע עם עוד שותף/ה לעסקית שלהם ולחלוק בכבודה. העסקית בכללותה מצוינת ומפנקת ובהחלט שווה את עלותה. האוכל טוב מאד, האווירה נהדרת, השירות מקצועי, מחוייך ומשובח. בקיצור - משייה - גם בערב וגם בצהריים היא מסעדה פשוט מעולה.

אם ישאלו אותי מה עדיף - ערב או צהריים, התשובה חד משמעית - ארוחת ערב במשייה עדיפה, היות והיא מאפשרת ליהנות מתפריט הרבה יותר עשיר, מעניין ויצירתי, כולל מנות ראשונות מיוחדות לרוב.


עדכון טרי לגבי העסקיות - 27/01:
מסתבר שמישהו במשייה אולי קרא את הביקורת שלי ויישם שינוי בקונספט של העסקיות. לא עוד פתיחים וסלטים מארוחת הבוקר + מנה עיקרית, אלא עסקית רגילה של בחירת מנה ראשונה (חלק ממנות הערב) ומנה עיקרית (כנ"ל).
בעיניי, למרות האיכות והנדיבות של העסקית שאני אכלתי, זה בהחלט עדיף ובוודאי יותר מעניין.
כנראה שאאלץ לחזור לבדוק גם את הקונספט החדש... החיים קשים...


עסקית נוספת - 29/06:

עסקית בקונספט הרגיל של מנה ראשונה + עיקרית.
ישבתי הפעם על הבר. המסעדה והבר היו מלאים לחלוטין. משמח לראות מקום טוב שמצליח.


המנה הראשונה מגיעה עם לחם (פרנה מתובלת, אוורירית וריחנית) לצד מטבל עגבניות מרוסקות למטבל קטן של לבנה.
אני הלכתי על מנה ראשונה מהיותר פשוטות שיוסי שטרית רקח בשנים האחרונות: עלי רוקט, לבנה, תמר מג'הול, אננס וקוקוס. בעצם סלט קטן. ההגשה מאד פשוטה ביחס למנות של שטרית. העלים מוגשים בצלחת עמוקה עם מעטה של קוקוס מגורר, כשההפתעות בדמות פלחי אננס טרי, תמרים קצוצים ופיסטוקים מסתתרות מתחת לשכבת עלי הרוקט. מנה קיצית, טעימה ביותר ורעננה.



זו לא מנה גדולה (וכך גם המנות הראשונות הנוספות) ולכן עלול לעלות חשש שמא תצאו רעבים מהעסקית. החשש מתבדה מהר מאד. הלחם המצוין ודאי עוזר להתמלא (אפשר לקבל refill). קצת אחרי המנה הראשונה מגיעה עוד מנה קטנה כחלק מהעסקית, כאילו בהפתעה: מנת החלמון המאודה המצוינת שכוללת חוץ מחלמון מאודה גם קרם תפוחי אדמה, עלי תרד ואגוזי מקדמיה. בארוחת הערב הראשונה שלי במשייה פחות התרשמתי מהמנה הזו. הפעם - יופי.


למנה עיקרית נבחרה מנה מהספיישלים: קציצות דגים (אינטיאס, מוסר ים ובר ים, אם אני זוכר נכון) על מצע של רוטב יוגורט עשבי תיבול ירקרק (מריר, חמצמץ ופיקנטי כאחד), עלים ירוקים, שקדים לבנים וקציפת לימון כבוש. המנה תומחרה ב-118 ש"ח. הקציצות היו נהדרות ומלאות טעם, עם צריבה חיצונית יפה. הרוטב היה טעים מאד. לצד המנה הוגשה תוספת של בורגול בבהרט. לטעמי קצת יותר מדי בהרט. סה"כ נהניתי מאד.


זו הארוחה.
פעם שלישית שאני במשייה ופעם שנייה בעסקית. נדמה לי שאחרי 3 ארוחות אני יכול לקבוע בשקט שמדובר באחת המסעדות הטובות בארץ (בהחלט ב-level של קיטשן מרקט האחות הגדולה). שרק ימשיכו כך.





תגובה 1:

  1. לקחתי את ההמלצה! (אחרי ההמלצה הראויה שלך על מלגו ומלבר).
    את הערב במשייה כבר ניסיתי ויצאתי מרוצה. אגיע לבקר בצהריים מתישהו. אחרי עסקיות מומלצות אצל יוסי שיטרית בקיטשן מרקט, הגיע הזמן לנסות צהריים בבייבי החדש שלו.

    השבמחק