יום רביעי, 20 ביולי 2016

גריג (Garrigue) - מסעדה אירופאית קלאסית, מאופקת ומוקפדת בתל אביב העצבנית והמיוזעת

מסעדת גריג (Garrigue) היא מסעדה חדשה שנפתחה בסוף יוני ברחוב אחד העם בתל אביב. היא מוגדרת כמסעדת fine dining אירופאית מודרנית: של אוכל אירופאי קלאסי עם טאץ' של שף ישראלי צעיר ועדכני. השף הוא בחור בשם עידו פיינר שהיה סו-שף במול ים בשנתיים האחרונות שלה, כך שלבטח הוא למד שם משהו על חומרי גלם מעולים וטכניקות בישול אירופאיות. השותף המנהל הוא בחור בשם אורי כפתורי שהוא יבואן יין (חברת "איספרווינום") ובעברו סומלייה. (בארוחה שלנו הוא תיפקד כמארח, כמנהל הסרוויס וכברמן).

משמעות המילה Garrigue בצרפתית היא: "צמחיית חורש נמוכה בעלת עלים רכים הנפוצה באזור הרי, יערות ומישורי אגן הים התיכון". את השם אגב יש להגות במלרע, בכל זאת זה בא מצרפתית. המטבח האירופאי (ובפרט הצרפתי) נתפס אולי כמוקפד ואיכותי, אבל גם ככבד וקריר משהו (שלא נאמר פלצני), ולכן זה צעד די אמיץ ואולי גם לא פופולרי - לפתוח מסעדה אירופאית קלאסית, כשמסביב מדברים רק על אוכל ים תיכוני ומזרח תיכוני. (מטבח ישראלי וכאלה - נהיה להיט גם בעולם). פיינר עצמו הצהיר שאין לו שום כוונה או יומרה לפתוח משהו בסגנון מול ים, והמסעדה תהיה הרבה יותר קלילה ו-casual (בלי לוותר כמובן על ההקפדה על איכות).



המסעדה נכנסה מיד לפנקס שלי והביקורות החיוביות שקראתי חיזקו את רצוני לבדוק אותה. רציתי לקפוץ כבר בימיה הראשונים, בתחילת יולי, ולממש מתנת יומולדת מאוחרת מאחיין שלי, יותם, אבל בגלל אילוצי לוחות זמנים זה נדחה מעט. בשעה טובה הזמנתי מקומות לשעה 19:00 ב-14 ביולי, במקרה לגמרי זה גם יום הבסטיליה, תאריך שאין מתאים ממנו לדגום מסעדה עם שיק ואוכל אירופאי-צרפתי.

המקום עצמו אינו גדול. כ-40 מקומות ישיבה. חלקם על הבר שצמוד למטבח (שמציץ מחלון שמאחורי הבר. בעיניי חבל שהמטבח לא פתוח לגמרי. זה הרבה יותר מגניב), וחלקם בשולחנות מפוזרים. נדמה לי שלפתוח מקום קטן יחסית זה צעד נבון במציאות הקולינרית של היום. לא צריך לקפוץ מעל הפופיק, ודאי לא שף צעיר שזה המקום הראשון שלו סולו. העיצוב מאד נעים, נקי ופשוט, אבל לא משעמם. יש מסעדות בעיצוב מינימליסטי שהן פשוט משעממות. גריג אינה כזו. עיצוב פשוט ונקי הוא טרנד די חזק היום. רואים לא מעט מסעדות בסגנון הזה באירופה וגם בישראל (למשל כולא בחיפה). זה כאילו עיצוב שמשדר לסועד שבמסעדה הזו אין רעש וצלצולים מיותרים. לא צריך אלמנטים מטורפים ונוצצים, כי מה שחשוב זה האוכל עצמו.




המסעדה הייתה מלאה בערך כדי שליש מתפוסתה בזמן שנכנסנו. בהמשך אני מעריך שהיו כ-20 או 25 סועדים. ניתנה לנו אפשרות לבחור לשבת על הבר או בשולחן צדדי. בחרנו לשבת על הבר ולא הצטערנו. גם כשהבר התמלא בהמשך בעוד סועדים, היה נוח ונעים לשבת, והוא היווה נקודת תצפית טובה עבורנו על המנות המצולחתות שיוצאות לסועדים שזה תמיד נחמד.

קיבלנו תפריטים. התפריט אינו גדול, אבל מספיק מגוון, ובהחלט מעניין. נראה שזה תפריט מהודק שמי שבנה אותו ידע מה הוא עושה. פרט למנה אחת שעולה 130 ש"ח (פילה דג בר ים עם קפלטי - פסטה ממולאת), שאר המנות לא מגיעות ל-100 ש"ח. בהחלט תמחור סביר ביותר. מעבר לתפריט הרגיל היו גם מספר מנות ספיישל (יהיו מנות יומיות כאלה) שנרשמו על הלוח. יש אפשרות אטרקטיבית להזמין ארוחת טעימות של 4 מנות (מוקטנות במעט מהרגיל) ב-180 ש"ח, ברובן מנות fixed, עם מעט אפשרויות בחירה בחלק מהמנות. אנחנו ויתרנו ובנינו ארוחה משלנו. תפריט היין גדול ומושקע במיוחד, כפי שאפשר לצפות משותף שהוא יבואן של יינות, ומורכב הן מיינות ישראליים והן מיינות אירופיים (צרפת, גרמניה, אוסטריה).


לפני המנות עצמן קיבלנו סלסלת לחמים (או בעצם תבנית לחמים. ללא תוספת עלות!). שאפו למסעדה, וכולי תקווה שלא יתחילו לגבות עליה כסף בהמשך כמו שעושים ברוב המסעדות כאן. מבחר נהדר ומקורי: לחמניית אנשובי (מאד מורגש) שחורה (מדיו של קלמארי) טובה מאד, לחם שיפון, קרקרי תרד וגריסיני סלק. בהמשך הוצע refill שוויתרנו עליו.
לצד הלחמים הוגשו 2 מטבלים טעימים ומקוריים: קרם סלק חלק ומתקתק ואיולי אצות שחורות חלק ושומי.



הזמנו בקבוק יין. בכל זאת ארוחת יומולדת (גם אם באיחור). רצינו משהו לבן ויבש. קשה עם יינות אדומים כבדים בקיץ. אורי כפתורי בחר בשבילנו: ריזלינג אוסטרי גובלסבורג (Gobelsburg). בחירה מוצלחת. יין לבן טוב מאד. ארומטי ומתובל יחסית. 150 ש"ח עלות בקבוק. נדמה לי שזה תמחור סביר במונחים ישראליים לבקבוק יין במסעדה.

מנה ראשונה אחת שחלקנו הייתה מהתפריט הרגיל: ניוקי שוק אווז קונפי, תרד (בתפריט רשום באקצ'וי), קישוא וציר עוף. 60 ש"ח. לא זול, אבל מנה נדיבה בהחלט. מנה מצוינת. אירופאית למשעי. ניוקי טעימים שבושלו ואז נצרבו קלות (רכים אבל לא מהסוג האוורירי). ציר מצוין. חזק ועם נוכחות. בשר שוק אווז רך ועז טעמים. לא מנה ראשונה קלילה, אבל מנה טעימה מאד שמבוצעת ביד טובה.


מנה ראשונה נוספת שבחרנו הייתה מהספיישלים. נתחי פארידה נאים בויניגרט תפוזי דם, סלסת סלרי ותפרחות צמחי תבלין. עוד מנה אירופאית מאד (סלרי, פרחי תבלין). נכחו שם גם מספר גוג'י ברי (Goji Berry) טריים. למי שלא מכיר - זה אותו פרי קטן ממשפחת הסולניים (מה שהופך אותו לבן דוד של העגבנייה), שנחשב לסופר פוד היות והוא נוגד חמצון מטורף ומלא מינרלים וויטמינים. יש חוות גידול אחת בארץ ומחירו בשמיים. טעמו מתקתק-חמצמץ מרוכז למדי ודי הזכיר עגבניית שרי. מה שחשוב שהוא השתלב יפה עם שאר המרכיבים. המנה הייתה טעימה מאד, מאוזנת היטב, עדינה וקלילה, והדג הטרי היה איכותי ונהדר. מנה ששפעה רעננות. 75 ש"ח העלות. שוב - לא זול, אבל בהחלט סביר לנוכח המרכיבים האיכותיים וכמות הדג המכובדת.


מנה עיקרית ראשונה שבחרנו: בטן חזיר, דלעת (רגילה וערמונים), פקאן מקורמל, פפריקה מעושנת, קציפת בייקון. 90 ש"ח העלות. מנה מהתפריט הרגיל. מנה מושחתת, יצירתית ונהדרת. כל מרכיב בה בושל לעילא. היא נראית לא גדולה על הצלחת, בגלל צורת ההגשה (מושקעת ויפה מאד לטעמי), אבל היא בהחלט מכובדת. בטן החזיר הייתה רכה ונפלאה. קציפת הבייקון הייתה נהדרת ונתנה פאנץ' יפה. המנה הזו בהחלט מתחרה במנת בטן החזיר המצוינת שאכלתי לפני כמה חודשים במלגו ומלבר.


מנה עיקרית נוספת: שקדי עגל על אורז אסור, עם קרם עגבניות, זוקיני, פלפלים קלויים וקציפת עשבי תיבול. 95 ש"ח.
עוד מנה מהתפריט הרגיל. 3 נתחי שקדי עגל גדולים ומכובדים שנצרבו לכדי שלמות וממש נמסו בפה. תענוג. האורז האסור ושאר הירקות היו טובים וטעימים. פחות התלהבתי משילוב הפלפלים הקלויים כאן. אבל - עוד מנה מצוינת, יפת מראה וטעמים.


אחרי כל זה הגיעה התחזרות קלה שלנו. למרות שהיינו כבר שבעים (ועוד ידענו שיבוא גם קינוח) הזמנו מנה נוספת מהראשונות: סלמון סו ויד, קרם כרובית מעושנת (הקרם הירוק - מעשבי תיבול), כרובית מטוגנת, גזר, תפוחי אדמה, בצל ירוק. 60 ש"ח. היה שם גם רוטב חמאה לבנה שנמזג. מנה נהדרת. שוב מנה ראשונה מאד מכובדת בגודלה ולא קלילה. אירופה הקלאסית, כבר דיברנו על זה. הסלמון היה נהדר וממש נמס בפה בזכות הבישול בוואקום. מנה טעימה ביותר.


קינוח. באבא או רום. 45 ש"ח. בעצם באבא או רום מפורק. לא עוגה אחת גדולה אלא כמה עוגיות עגולות קטנות, רכות וספוגיות, שמוגשות לצד קרם פיסטוק (חלק, פיסטוקי מאד, מאוזן וטעים), סורבה פטל, ג'לי ברגמוט, פירות טריים פרוסים (נקטרינה, תפוז, ענבים) וקצפת. בביקורת של אבי אפרתי מה-30 ביוני מופיע צילום של הקינוח הזה והוא נראה שם שונה במעט מהקינוח שאנחנו אכלנו (http://food.walla.co.il/item/2974542). אפרתי וגם ההוא מביצה עלומה במאקו לא התלהבו מהקינוח הזה ביחס לשאר המנות שהם טעמו. ייתכן ובעקבות זאת עשה עידו פיינר שינוי קל בהגשה ובמרכיבים. לנו זה היה טעים בסך הכל. לא קינוח מדהים, אבל פירותי, נעים ומאוזן (דהיינו לא מתוק מדי) ומצולחת יפה.

הזמנו חשבון וקיבלנו אתו, כנהוג במסעדות אירופאיות עם תודעת שירות טובה, גם צלחת מתוקים קטנים (פוטיפורים) נחמדה מאד.


השירות שקיבלנו על הבר היה מצוין. גם עידו פיינר השף הצעיר (בן 28) וגם אורי כפתורי שותפו לניהול (צעיר אף הוא) עושים רושם של בחורים חביבים מאד שלחלוטין יודעים מה הם עושים. ההתנהלות של שניהם מקצועית ונעימה מאד. פיינר יצא מדי פעם לבר והשלים צלחות בחלק מהמנות של הזוג שישב לידנו (שהזמין ארוחת טעימות). באחת הפעמים שאלתי אותו לזהות הקציפה במנת כבד האווז שהם קיבלו והוא אמר שזו קציפת דבש וטימין. דקה אח"כ הוא יצא אליי ולאחייני עם 2 כפות של הקציפה כדי שנטעם. בחור נחמד, כבר אמרתי. (אגב, הקציפה טעימה מאד).

השורה התחתונה שלי היא חיובית ביותר. מסעדה טובה מאד, שביחס לגילה הצעיר, תפקדה במקצועיות מעוררת התפעלות. קשה לי להיזכר עכשיו במסעדות חדשות לגמרי שיצא לי ליהנות בהן כמו שנהניתי בגריג, אולי משייה של יוסי שטרית.
האוכל באופן כללי היה מצוין. ברור שהשף הצעיר שולט היטב במטבח ובטכניקות. יש משהו מאד בוגר באוכל שלו ובקונספט של המסעדה בכלל. לגבי המחיר. אם מוציאים מהחשבון את בקבוק היין, עלות הארוחה המפוצצת שלנו, כולל סלסלת לחמים, 3 מנות ראשונות, 2 עיקריות וקינוח אחד, הייתה כ-210 ש"ח לסועד. אפשר לאכול כאן יפה מאד גם בפחות מזה. בהחלט תמחור שפוי למסעדת שף מושקעת ויצירתית.

בכל הביקורות שקראתי על המקום (שכולן היו חיוביות ביותר) הובע חשש שהמטבח אולי אירופאי, קלאסי וכבד מדי לארצנו הלבנטינית והעצבנית. יכול להיות שזה נכון ואולי כן צריך להרחיב את התפריט הקבוע בעוד 2-3 מנות יותר קלילות (בהחלט ייתכן שזה יקרה עם הזמן), אבל עובדה היא שאנחנו הגענו בערב יולי מהביל ולח במיוחד, נכנסנו למסעדה הממוזגת, ולשעה וחצי-שעתיים שכחנו שאנחנו בתל אביב ונהנינו מהחיים. מבחינתי - כן ירבו מקומות כאלה והלוואי שהם יצליחו. אני בטוח אחזור.


אז הנה חזרתי...

ארוחת יומולדת לאחיינית הגדולה שלי דנה - 18.11.2016 - ערב שישי בגריג:

4 אנשים. הזמנו לשעה 19:30. המסעדה הייתה מלאה. משמח לראות.
יש תפריט סתיו חדש ועשו שינויים בחלק גדול מהמנות. גם ההיצע גדל מעט. בעיניי זה צעד חיובי למסעדה. ללכת על מטבח עונתי ולשנות תפריטים. זה משהו שיוצר עניין (גם לסועדים וגם לצוות).

על הלחמים המעולים שמקבלים כאן כחלק מהארוחה הרחבתי קודם (תגללו למעלה. יש גם תמונה). עונג. גם המטבלים.

4 מנות ראשונות הוזמנו ונאכלו.

תפוח אדמה סגול: קליפה מטוגנת, תוכן תפוח אדמה בטקסטורות, רוטב יין אדום וערמונים. 50 ש"ח. יש גם מנה מוקטנת ב-30. מנה טעימה מאד. טעם ערמוני מודגש. בהחלט מנת תפו"א מקורית, מעניינת וטובה.


ירקות עונתיים: מגוון ירקות, דוקסל פטריות, קרם דלעת. 70 ש"ח. מנה טובה וטעימה. החבר'ה נהנו. אני חשבתי שהיא קצת חסרת ייחוד ומתומחרת מעט גבוה מדי. המנה הפחות טובה לטעמי של הערב. לא צילמתי.

חסה צלויה: לב קיסר, עשבי תיבול, פרורי לחם מעושנים, ויניגרט חרז. 25 ש"ח. בהחלט מנת חסה מעניינת, לא שגרתית וטובה. ויניגרט החרז היה חמצמץ וטעים. אישית אפשר לדעתי לחזק כאן את הטעמים המעושנים וזה יכול להקפיץ את המנה מאד. גם את המנה הזו לא צילמתי בעוונותיי.

סלמון: קרם שומר מעושן, שומר צלוי, רוטב יין לבן. 60 ש"ח. בדומה לסלמון סו-ויד שנאכל בארוחה הראשונה שלי בגריג, גם כאן הסלמון בושל בוואקום ושוב היה נפלא ונמס בפה. נהניתי מהמנה הזו אפילו יותר מקודמתה. קרם השומר המעושן היה פשוט אדיר.


אחרי הראשונות הייתה המתנה ארוכה מהרגיל למנות העיקריות. כ-1/2 שעה. כנראה שחסר איש צוות במטבח והעניינים לקחו זמן. לפחות היה שווה לחכות.

המנות העיקריות שנאכלו בהנאה:

ניוקי פריזיאן: אווז קונפי, זוקיני, ציר עוף חום. 75 ש"ח. יש גם מנה מוקטנת כזו ב-55 ש"ח. מנה שדומה למנת הניוקי מהארוחה הראשונה שלי. הסועדות שחלקו אותה נהנו מאד. יודעים להכין כאן ניוקי מצוינים. גם קונפי אווז. הביס שאני טעמתי היה משובח גם בעיניי.

חזה ברווז פירה תפוחי אדמה, ציר בקר ותפוזי דם. 95 ש"ח. אותן סועדות מקודם חלקו גם את המנה הזו ומאד אהבו. הביס שאני טעמתי היה מעולה. לטעמי אפילו טוב יותר מהניוקי. חזה ברווז יכול להיות רכיב בעייתי להכנה בהרבה מקומות, כי בקלות הוא יכול היות over done. כאן הוא היה מושלם במרקמו.

שקדי טלה: ארטישוק ירושלמי, תפוחי אדמה, קולורבי, גלדי בצל, רוטב לימון וטרגון. 90 ש"ח. הסועד נהנה מאד. שקדי טלה נימוחים וטעימים עם שלל מרכיבים מסביב שהשתלבו מצוין.

המנה שאני אכלתי: בטן חזיר בישול ארוך בדבש סויה ואניס, שפצלה, תבשיל כרוב לבו וקימל. 90 ש"ח. מנה מעולה. טעמים מדויקים. בטן חזיר שבושלה בדיוק כמו שצריך והייתה טעימה להפליא. השפצלה היה עשוי היטב אבל חסר לי בו איזשהו אלמנט שיוסיף ריגוש... המנה לטעמי יכולה להיות מעט גדולה יותר בעבור 90 השקלים.


קינוחים. הזמנו שניים.

הראשון: עוגת סולת: קרם לימון, גלידת ריקוטה. 30 ש"ח. קינוח נהדר. אפילו מפתיע באיכותו. כל מרכיב בה היה עשוי היטב לכשעצמו וכמכלול שלם זה היה פשוט מעולה. עוגת הסולת הדי מתוקה התאזנה מעולה בזכות גלידת הריקוטה החלקה והעדינה ושניהם השתלבו מצוין עם קרם הלימון המאד לימוני והמצוין.


שוקובו: קרם נוגט, מוס שוקולד מריר. 40 ש"ח. שוקולד מריר איכותי קפוא עם נוגט. קראמבל שוקולד. קשה לפשל בקינוח כזה עם רכיבים כאלה. קינוח שוקולדי טעים מאד ומהנה מאד.


זוהי הארוחה השנייה שלי בגריג. בראשונה כאמור וככתוב נהניתי מאד. אחרי הארוחה הראשונה עשיתי למקום לא מעט
buid-up אצל כמה וכמה מקורבים חובבי אוכל, ולשמחתי כולם נהנו בו מאד והאוכל עמד בציפיות שלהם. גם אחייניתי, כלת היומולדת, באה עם לא מעט ציפיות בגללי ולשמחתי היא באה על סיפוקה, כמו כולנו. בקיצור - גריג גם בחלוף מספר חודשים של פעילות, וגם עם תפריט חדש, שומרת על יציבות ואיכות גבוהה ביותר.



2 comments:

  1. אני אוהב את הגישה שלך שלא קיבלת את הבעת החשש משאר הביקורות שטענו שהמטבח כבד.
    אחד הדברים שמהנים בישיבה במסעדה הוא האסקפיזם ואם זאת בריחה לקרירות של אירופה (באמצעות המזגן) ולאוכל הכבד והמהודק אז מה טוב.
    החוויה בגריג היתה מאד מהנה גם לי ואני חושב שמסעדות מהסוג של גריג חסרות בתל אביב ולכן יש להם פוטנציאל הצלחה לא מבוטל. כן, צריך הרבה יח"צ בשביל זה, אבל בהחלט יש קהל שמעוניין.
    כל הכבוד להם גם על הביצוע החף מטעויות (שמשתמע מן הביקורות), למרות שהמקום רק נפתח לא מזמן.

    השבמחק
  2. אני חושב שהמבקרים שהזכירו אוכל כבד לא ציינו זאת כביקורת שלילית אלא יותר כחשש לעתיד המסעדה ולהתאמתה לאקלים המקומי. בעיניי האוכל אכן לא קליל, אבל חוויית הישיבה במסעדה בהחלט נעימה וקלילה. העיצוב המינימליסטי והמודרני של החלל ועיצוב המנות המושקע והמודרני בהחלט מורידים מתחושת הכבדות.

    השבמחק