יום חמישי, 12 בינואר 2017

אסייתית בפשפשים - מסעדת אסיה החדשה

אסיה (Asia) היא מסעדה חדשה שנפתחה בדצמבר בשוק הפשפשים ביפו (רחוב רבי נחמן), צמוד לשאפה בר המצליח וההומה, שבעליו הם גם הבעלים של המסעדה החדשה. על הצד הקולינרי באסיה אחראים שני שפים צעירים עם רזומה רציני. לילך רווה שהייתה סו-שפית בכתית ועבדה גם ב-Nahm התאילנדית של דיויד תומפסון מבנגקוק שמדורגת בין 50 המסעדות הטובות בעולם בדירוג של סן פלגרינו. (אם זה חשוב לכם - מקום 37 בדירוג 2016). היא זו שבנתה את התפריט. לצדה עובד עוד שף שעבד בכתית ואח"כ היה שף בסורה מארה, עמרי זקהיים. הוא השף התפעולי.

השם של המסעדה לא מוצלח לטעמי. אני תוהה אם נגמרו הרעיונות לשמות שמתאימים למסעדות אסייתיות. לדעתי זו גם בחירה לא חכמה בשם, היות ויש כבר מסעדה סינית וותיקה בשם אסיה בהרצליה ויש את אסיה מוניקה האסייתית בהוד השרון. לכו חפשו עכשיו את אסיה החדשה בגוגל... אם לפחות היו קוראים לה אסייתית בשוק או אסייתית בפשפשים (כמו שיש את האיטלקייה בפשפשים) זה היה עדיף בעיניי. אבל מה זה באמת חשוב. אם האוכל טוב, התפריט מעניין והמקום מגניב, אז הפודיז יגדשו אותו, בלי קשר לשם. לפחות כרגע נראה שזה אכן כך.


המסעדה שנכון ליום בו נכחתי בה, אין לה עדיין שלט חיצוני עם שמה, מחולקת ל-3 מתחמי ישיבה: הראשון הוא בר שיושב על המטבח הפתוח והשוקק (לא מעט אנשי צוות). בו אנחנו ישבנו. השני הוא מתחם הישיבה בסמטה בחוץ, שהומה אדם. השלישי שלא בחנתי מקרוב הוא חלל סגור נוסף ממש ממול לחלל המטבח, בצד השני של הסמטה. למלצרים יש כאן עבודה לא קלה. בעיניי מי שמחפש את החוויה הקולינרית הכי טובה עדיף שיישב על הבר שצמוד למטבח. (זה מבטיח שהאוכל יגיע כמובן הכי מהר שאפשר). העיצוב של המקום כולו די פשוט. אורבני-תעשייתי משהו, עם קירות חשופים ומעט אלמנטים אסייתיים. בלי יותר מדי קשקשת או ניסיון להרשים.


התפריט מייצג מטבחים שונים מאסיה והמנות בינוניות בגודלן וטובות לחלוקה. (כן כן עוד פעם שיירינג). יש כאן גם סיני, גם תאילנדי, גם וייטנאמי. התפריט כולל מנות קטנות (מ-27 ו-29 ש"ח) ומנות בינוניות (היקרה שבהן 87 ש"ח). משהו כאן מזכיר בבליל הסגנונות את פלורנטין האוס, אבל עם דגש של יותר סטריט פוד משודרג. כשקראתי על המקום (שכיאה למקום שמנוהל ע"י מקצוענים מקושרים זכה לשלל כתבות יח"צ מפרגנות) חששתי שאולי הולך להיות כאן עוד מקום של אוכל פאן אסייתי לא מגובש ומתחנף. לשמחתי התבדו החששות. אכלנו כאן אוכל ייחודי, משובח ולא מתחנף. (אם כבר הזכרתי את פלורנטין האוס בה ישבתי לא מזמן ונהניתי, אקדים ואומר שבאסיה היה לי אפילו טעים יותר).

לפני האוכל קיבלנו קנקן קטן עם תה סיני וכוסות מיניאטוריות שהיה די קשה למלאן בלי לשפוך מהתה.
הזמנו גם 2 קוקטיילים (38 ש"ח לקוקטייל מהיצע של 6 קוקטיילים). לא נפלתי מהם. שום דבר ששווה הרחבה.

המנה הראשונה שאכלתי: באו-דזה לבן: לחמניות לבנות ורכות צרובות, עם תחתית שומשום מוזהבת, במילוי בשר לבן, בצלים ותירס. מוגשות עם שמן צ'ילי וחרדל חריף. הלחמניות המאודות עוטפות את הבשר מכל צדדיו וזוכות לצריבה קלה במחבת לוהטת (ראו תמונה בהמשך). התוצאה מענגת. לחמנייה נהדרת. מילוי מלא טעם. משחקי מרקמים. מנה שתהיה להיט גדול כאן. חטיף נהדר. 







מנה ראשונה ששותפתי הצמחונית לארוחה קיבלה: כריות טופו חומוס: בסגנון אנשי השאן (מה שזה לא יהיה). פרוסות אווריריות ופריכות מקמח חומוס. מוגשות לצד רוטב שרי תמר בגריל לטבילה. 32 ש"ח. הסועדת נהנתה מאד וגם אני אהבתי את מה שטעמתי. כריות הטופו היו פריכות בחוץ ונימוחות בפנים (טיגון עילאי) והמטבל היה מצוין.


עוד מנה שהצמחונית הזמינה: פנקייק מרחובות הנוי: במילוי טופו, נבטי שעועית, קוקוס מקורמל וג'ינג'ר כבוש. מוגש עם עלי חסה טריים, ירקות מוחמצים ורוטב בוטנים ריחני. 54 ש"ח. עוד מנה טעימה ומהנה מאד. מנה להרכבה עצמית. קראתי איפשהו מאחד המבקרים שהיה עדיף להכין 2 פנקייקים קטנים יותר שיהיה קל יותר לתפעל ולאכול אותם. אני נוטה להסכים. בפנקייק בגודל הזה העסק הופך למעט messy. אבל מה חשוב הסדר והניקיון. העיקר - טעים!

מנה נוספת שאני נהניתי ממנה - המנה היקרה בתפריט (87 ש"ח): דג הפניקס: פורל שלם מטוגן, פתוח, ללא אדרה. נושא על כנפיו סלט ארומטי רענן חמוץ-חריף של למון גראס, קוביות ג'ינג'ר, צ'ילי, ליים ואגוזי קשיו. עוד מנה טעימה מאד ולא שגרתית במחוזותינו. דג איכותי ששמר על עסיסיות, וסלט מעניין ומקורי שהוסיף עוקץ וטקסטורות, והיה מאוזן להפליא. 



מנת נשנוש שהזמנו: שעועית ירוקה בשחורה: שעועית ירוקה רחבה מוקפצת במחית פולי שעועית שחורה מותססים, עם שום ושום פריך. 29 ש"ח. המנה הפחות מוצלחת לטעמנו בערב הזה. השעועית הייתה קראנצ'ית וחביבה. הרוטב היה טעים. אבל המנה ככללותה הרגישה די סטנדרטית וחסרת ייחוד. מחית פולי השעועית השחורה המותססת לא הוסיפה עומק טעמים מספיק מעניין. היא הייתה בעיקר מלוחה והזכירה רוטב סויה רגיל. אפשר לוותר.


עוד מנה צמחונית: לון דלעת: תבשיל עשיר חריף-מתוק של דלעת תאילנדית, פולי סויה מותססים, שאלוט וצ'ילי צבעוני בחלב קוקוס. 39 ש"ח. לצדה הוזמן גם אורז יסמין מאודה בתוספת 7 ש"ח. זו עוד מנה צמחונית מוצלחת במיוחד. בהחלט היה כאן מקבץ ראוי של מנות צמחוניות פשוט טעימות מאד. גם כאן הרוטב היה מעולה עם איזון פנטסטי בין מתקתק לחריף.


קינוח. בתפריט היו 5 קינוחים אופציונליים. (32 עד 38 ש"ח). הזמנו קינוח בשם קפה וייטנאמי: שכבות קפה וקרם מוצרלה בופאלו, עוגייה פריכה של שיבולת שועל, גלידת חיטה ודפי שוקולד לבן וקפה. זה הקינוח היקר בחבורה, 38 ש"ח, וזה אחלה קינוח: קליל, טעים, מלא מרקמים, עם איזון מתיקות מצוין. קינוח מקורי ומעניין. יופי של סיום לארוחה.


כמו שאפשר להבין מתיאורי המנות היה לנו טעים מאד באסיה. באתי בלי הרבה ציפיות ויצאתי מבסוט. קראתי כבר כמה ביקורות על המקום שברובן בגדול שיבחו את האוכל, אבל התייחסו לשירות שהיה בעייתי לפרקים, בעיקר אצל אלה שאכלו בחלל השני שממול לחלל המטבח. (היום במקרה התפרסמו שתי ביקורות. אבי אפרתי שהתאכזב בוואלה ונראה לי שהוא פשוט הזמין את המנות הפחות מעניינות, ושגיא כהן בהארץ שדווקא התמוגג מהאוכל עצמו אבל פחות מהשירות ומהמסביב). אנחנו כאמור ישבנו על המטבח ולכן קיבלנו שירות טוב מאד, עם מנות שהגיעו ישר מהבישול ולא חיכו. בשורה התחתונה גם אם יש פה ושם אי סדרים אני חושב שיש כאן מקום אסייתי טוב מאד, לא שגרתי ועם פוטנציאל גבוה במיוחד. אשוב אשוב לטעום מנות נוספות.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה