יום רביעי, 26 באפריל 2017

נח ביסטרו מקומי - הביסטרו של עינב ברמן ברוקח 73

נח ביסטרו מקומי נפתחה מתישהו ביולי 2016 על חורבות רוקח 73 של אייל לביא. המסעדה נפתחה כשותפות בין יהלומה לוי (לשעבר ביסטרון יהלומה בשוק לוינסקי) ובין השפית עינב ברמן, שיחד היו שותפות גם על האוכל במסעדת יהלומה בנמל (שנכון לכתיבת שורות אלה, באפריל 2017 אני לא בטוח שעדיין קיימת *). מי שהייתה אחראית על רוב התפריט מהימים הראשונים, למיטב הבנתי, היא עינב ברמן, שפית מוכשרת ועתירת ניסיון (קפה נואר, אסיף הזכורה לטוב ועוד). בינתיים בפברואר 2017 דווח שהשותפות פורקה ועינב ברמן היא כעת השפית שמנהלת סולו את נח ביסטרו מקומי. גם באתר ובפייסבוק של המסעדה מוזכרת רק ברמן והמסעדה מוגדרת שם כביסטרו שף של השפית עינב ברמן.

(*) אכן לא קיימת במתכונתה הקודמת. יש שם מסעדה פעילה שנקראת בנמל. את השם יהלומה הסירו מהשילוט.

נחזור לנח ביסטרו מקומי. המקום עצמו חביב, נעים ומרווח. לא נראה ששינו הרבה מימי רוקח 73. פה ושם הוסיפו קצת אלמנטים עיצוביים (אם תרצו, טאץ' נשי) והכניסו קצת חום וצבע בזכות נגיעות של עץ. בכל מקרה, זו לא מסעדה עם עיצוב מודרני ומושקע במיוחד, אלא כזו שמשדרת פשטות ונעימות. מקום סולידי ושקט למדי. המסעדה יושבת בצמוד למגרשי הטניס של מועדון מכבי צפון וצופה על המגרשים.

ביקרתי בה פעמיים בהפרש זמנים די ניכר (כ-9 חודשים). בפעם הראשונה זו הייתה ארוחת צהריים ספונטנית, בתחילת ימיה של המסעדה, אז היא עדיין פעלה כשותפות בין יהלומה לברמן. בפעם השנייה זו הייתה ארוחת ערב, בחול המועד פסח האחרון. למרות שהמקום והתפריט לא השתנו יותר מדי במרוצת החודשים הללו, שתי הארוחות היו שונות בתכלית השינוי מבחינת החוויה האישית שלי כסועד.


סוף אוגוסט 2016 - נח ביסטרו מקומי - מסעדה חדשה מבית יהלומה לוי ועינב ברמן:

כאמור בזמן הארוחה הראשונה שלי זו עדיין הייתה מסעדה בניהול משותף של יהלומה לוי ועינב ברמן. עדיין לא היה שלט במסעדה (בכניסה מהחניון שצמוד למגרשי הטניס עדיין מופיע השלט של רוקח 73. אני מניח שחלק מהסועדים המבוגרים עדיין מגיעים לאכול ברוקח..). גם החשבון שהוגש בסוף היה על שם רוקח 73. כשהגעתי בשעת צהריים של אמצע שבוע היה מלא רק כדי 1/3 תפוסה. ברוקח 73 זכורים לי ימים מלאים יותר. הקהל מזכיר את מה שהיה במסעדה הקודמת: מבוגרים תושבי השכונות הסמוכות ואנשי עסקים.






התפריט מחולק בצורה די מוזרה. ראשית מנות קטנות, אח"כ עיקריות, אחריהן מנות ראשונות/מרכז שולחן שבעצמן מחלוקות ל-3 קטגוריות: ירקות ועוד ; דגים ופירות ים ; עוף ובשר, בהמשך - מנות ילדים, ולבסוף קינוחים. התפריט נראה מגוון ומעניין, עם דגש על חומרי גלם מקומיים טריים.
אין כאן עסקיות של ממש אבל יש 15% הנחה על התפריט הרגיל בצהריים.


החלטתי לא להזמין מנה קטנה ועיקרית ובמקום הזמנתי 2 מנות ראשונות/מרכז שולחן שברגיל מיועדות לחלוקה (כן כן עוד פעם שיירינג) ל-2 סועדים. המלצרית הבטיחה שאשבע. השתדלתי לבחור 2 מנות שיבטיחו שובע:
הראשונה: נתחי שייטל עם רביולי מנגולד, בולגרית המאירי וסלסה ורדה. 58 ש"ח.
השנייה: ראשי קלמרי ומולים בציר שרימפס ופפריקה מעושנת עם קוסקוס לימוני. גם 58 ש"ח.
הנחתי שמנת בשר בינונית בגודלה עם מעט פסטה ומנת פירות ים בינונית עם מעט קוסקוס תספקנה את רעבוני.

ראשונה הגיעה מנת השייטל. משהו בה היה מוזר. הגיעה צלחת עם עלי בייבי, גבינה בולגרית, סלסה ורדה ונתחי שייטל. איפה הרביולי? נשכח... קראתי למלצר. הוא היה נבוך והתנצל ושאל אם אני רוצה לקבל מנה חדשה לגמרי או לחכות רק לרביולי. אמרתי לו שנראה לי שכדאי שיביאו לי מנה חדשה עם כל המרכיבים כמו שצריך...
בתמונה: מנת שייטל ורביולי מנגולד נטולת רביולי:





המנה החדשה הגיעה. השייטל היה סביר בלבד ולטעמי נצרב יתר על המידה. הרביולי מנגולד היה נחמד, אבל מזערי. 2 רביולי קטנטנים. בעיניי זו כמות מביכה. עלי הבייבי והסלסה ורדה היו בסדר. תכלס הטעם הדומיננטי במנה הגיע מהבולגרית. בקיצור - מנה לא מספיק טובה.
וזו מנת השייטל והרביולי עם הרביולי. גם כאן לצערי צריך להתאמץ כדי להבחין בהם בגלל כמותם וגודלם:



עברו עוד 25 דקות (הרבה יותר מדי זמן) והגיעה המנה של הקלמרי והמולים. מעט יותר טובה מהשייטל. הקלמרי היה טוב. המולים היו די בינוניים ולא הרגישו סופר טריים. התיבול הכללי של המנה היה מעניין יותר, אבל גם כאן תוספת הקוסקוס הייתה בכמות מצומצמת. אולי 2 כפות היו שם. אחרי 2 המנות הללו נשארתי 1/2 רעב. מנות ממש לא מספקות ו-VFM נמוך להוצאה של 118 ש"ח (או 100 ש"ח בפועל אחרי הנחת הצהריים).





נשארתי די רעב ולכן הזמנתי גם קינוח: עוגת גבינת עזים, פירורי קרמל, לוז ורוטב תפוזים. 44 ש"ח. עוד מנה די מאכזבת. אני מאד אוהב עוגות גבינת עזים. זו הייתה די אנמית בטעמה ודחוסה מדי במרקמה. גם רוטב התפוזים והקרמל לא המריא. הייתה בו נוכחות של טעם דומיננטי של תבלין שלא אהבתי (ייתכן ציפורן).





בקיצור - אחרי 20% הנחה שילמתי 136 ש"ח על הארוחה הבינונית הזו. יהלומה לוי ועינב ברמן (שממנה אני מחזיק כשפית מצוינת) וגם השותפה השלישית נכחו במסעדה והתעסקו בעניינים עסקיים. אולי אם אחת מהן הייתה נמצאת במטבח ואשכרה מבשלת, הארוחה שלי הייתה טובה יותר. באופן תמוה אף אחד מ-2 המלצרים ששירתו אותי לא שאל אותי איך היו המנות. במסעדה חדשה זה מתבקש בעיניי לקבל פידבק מהסועדים. ניחא. אולי הן כל כך בטוחות בעצמן שהן לא צריכות פידבקים. שורה תחתונה. ארוחה די מאכזבת עם מנות לא מספקות בגודלן ולא מספיק מספקות בטעמיהן.



ארוחת ערב של חול המועד פסח - 13/04/2017:

הנה כי כן חזרתי למסעדה. הפעם לארוחת ערב בחול המועד פסח (יום חמישי). הזמנו מקום באותו בוקר. היינו שלושה סועדים. באופן די מוזר השילוט בכניסה למתחם הוא עדיין השילוט של רוקח 73. לא יודע אם זו עצלות או נוחות, כי גם כך רוב המקומיים מכירים את השם רוקח 73 מימים ימימה.



כשנכנסנו בשעה 20:00 היה די ריק, אבל עד 21:00 המקום הלך והתמלא. היו 3 מלצרים + אחראית משמרת ששירתו את הסועדים ובסה"כ עשו עבודה טובה ויעילה.



התחלנו עם לחמניות גזר וסלק, לחם שאור, רליש פלפלים ואיולי זיתים. 18 ש"ח. סה"כ נחמד. לא בטוח ששווה לשלם על הלחם הזה במיוחד, ודאי אם אוכלים אח"כ עוד מנות שכוללות לחם כלשהו או בצקים אחרים.



המנות ראשונות שנאכלו ע"י שותפיי:
מנת ספיישל של ברוסקטת סינטה כבושה עם איולי חזרת. לא זוכר את עלותה. בסה"כ מנה נדיבה וחביבה אבל לא כזו שנחקקת בזיכרון.
עוד מנה הייתה סלט בייבי ג'אם (חסה), רוקט, אבוקדו ופומלית אדומה עם מוצרלה באפאלו וויניגרט עגבניות. 52 ש"ח. סלט טוב שכלל מרכיבים טריים ורעננים. ושוב - שום דבר יוצא דופן ומרגש.

מנה ראשונה שאני אכלתי את רובה ושותפיי לארוחה טעמו אף הם: טורטליני לחי בציר בקר, רוזמרין ודבש, קרם פרש ופירורי חרדל. 52 ש"ח. מנה שכולנו מאד אהבנו. הטורטליני היה עשוי מצוין. המילוי היה טעים ביותר והמכלול כולו מוצלח ומהנה מאד.



העיקריות ששותפיי אכלו כבר נשכחו ממני. בסה"כ הם נהנו (לא צילמתי לצערי).

זו העיקרית שאני אכלתי: המבורגר זנב שור, אינגליש מאפין, גבינת צ'דר, רוטב חזרת ותפוחי אדמה צלויים. 76 ש"ח. זנב השור עובר בישול ארוך, מקובב לקציצה ועובר טיגון כהמבורגר ונכנס אחר כבוד ללחמניית אינגליש מאפין. התוצאה טעימה ומהנה. הייתי מבסוט מרוטב החזרת שהיה טעים, פיקנטי ונוכח.









חלקנו בסוף גם קינוח שהיינו מעט סקפטיים לגביו: ריזוטו תפוזים עם סלט פירות העונה. 40 ש"ח. אני לא מעריץ של קינוחים על בסיס אורז (ריזוטו במקרה זה), אבל הקינוח הזה היה מוצלח וטעים. הריזוטו כאן מוקצף ואוורירי והמנה כולה טעימה וקלילה.





הביקור השני שלי בנח ביסטרו היה אם כן מוצלח בהרבה מהראשון, מכל הבחינות. יש כאן בהחלט מסעדה טובה וסולידית. סביר שלא תיקחו לכאן את הדייט שלכם לארוחה רומנטית בלתי נשכחת או את האורח החשוב מחו"ל לארוחה עסקית מושקעת ומרשימה, אבל בסה"כ זה מקום נעים וטעים שבהחלט יכול להתאים לארוחות משפחתיות לא מפונפנות או לעסקיות שקטות ורגועות. אין ספק שעינב ברמן היא שפית מוכשרת וראויה, שיודעת לנהל מסעדות ראויות. האוכל די פשוט אבל טעים ומוקפד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה