יום שבת, 17 בפברואר 2018

עזורה ירושלים מול עזורה תל אביב

מסעדת עזורה נפתחה בשנת 1952 בשוק מחנה יהודה בירושלים. המסעדה נקראת עזורה על שמו של עזרא (עזורה) שרפלר, האב המייסד. יותר מ-65 שנות פעילות - לזה קוראים מוסד קולינרי. בתחילת 2015 פתח אלרן, הבן הצעיר מ-9 אחים, את עזורה תל אביב. המטבח של שתי העזורות הוא טורקי ירושלמי שמבוסס על בישול אטי בפתיליות. 

עד היום בעוונותיי לא יצא לי לאכול באף אחת מהעזורות והנה השלמתי את החור הזה בהשכלה תוך 24 שעות: התחלתי ביום חמישי, צהרי ה-8 בפברואר, בעזורה המקורית המיתולוגית, אחרי פגישה עסקית אחת בירושלים ולפני פגישה שנייה בעיר. המשכתי למחרת, בצהרי שישי, בעזורה TLV, כדי לאטום סופית את החור. 


עזורה ירושלים:

המסעדה ממוקמת בשוק העירקי, בתוך שוק מחנה יהודה, וחולשת על מתחם לא קטן. יש מבנה אחד בצד אחד, מבנה נוסף בצד השני ולא מעט מקומות ישיבה בחוץ. הגעתי בשעה 12:30 בערך ולשמחתי היה מקום (כמעט אחרון) בפנים. המתחם באופן כללי היה מפוצץ בקהל מגוון: ירושלמים, עובדי האזור (כנראה), תיירים וישראלים סתם. 


אלה הפתיליות. יש כאן כמויות אוכל שיספיקו לגדוד.



החלל המרכזי בו אני ישבתי נראה כמו שמסעדה בת יותר מ-60 אמורה להיראות. למרות הגיל המתקדם המקום נקי (כולל השירותים), מתוחזק ושמור היטב. דוגמה לתחזוקה הראויה הן הנברשות שתלויות בתקרה. בכולן הייתה תאורה מלאה מכל הנורות שבהן. לא פספסו אפילו נורה אחת.




תפריט האוכל כולל לא מעט מנות ותבשילים. רוב המנות העיקריות מגיעות בלי תוספות ולכן מי שרעב וירצה גם שתייה יוציא כאן סביב 90 השקלים לארוחה. לא זול בשביל מסעדה של תבשילים ביתיים.


רציתי להזמין את תבשיל בשר הראש. הוא לא היה זמין ולכן הלכתי על תבשיל "עזורה": חציל טורקי עם בשר בקר טחון וצנובר ברוטב קינמון. מנה שעולה 50 ש"ח. המנה הוגשה לשולחני די מהר והייתה לוהטת ומזמינה. לצדה הזמנתי תוספת של אורז עם במיה שעלתה 30 ש"ח. מנת החציל והבשר הייתה טעימה מאד. החציל הוכן כמו שצריך והיה טעים ורך, הבשר היה טעים ותובל מצוין. הרוטב היה פיקנטי ומלא טעם. האורז היה מוצלח אף הוא.




יצאתי שבע מאד מהארוחה הזו. השירות היה סופר יעיל ומתוקתק. יש כאן המון נותני שירות (שאני מניח שחלקם הגדול מהמשפחה) ונראה שכולם יודעים את מקומם ואת עבודתם. בסה"כ נהניתי מעזורה ירושלים. היה לי טעים ונעים. אוכל מנחם באיכות טובה. מה שכן - לא זול כאן. אלה לא מחירים של מסעדת פועלים שבה אפשר לאכול ארוחה מלאה ב-40-50 ש"ח בצהריים. אני מניח שאם יזדמן לי לשוב לאזור אשמח לנסות מנות נוספות (ודאי המרקים שנראים מגרים במיוחד ליום חורף ירושלמי).

השגחה מלמעלה על עזורה (צולם מאזור דוכני הירקות בשוק העירקי):



וקצת אמנות ותרבות במתחם השוק העירקי:


חלפו להן כ-24 שעות מהארוחה הירושלמית.
לא התחשק לי לבשל ביום שישי ההוא ולכן חשבתי על מקום חביב לארוחת צהריים משביעה. חשבתי לקפוץ לשוק הכרמל ולנשנש משהו באזור אבל בסוף החלטתי לקפוץ לעזורה הצעירה.


עזורה TLV:

המסעדה נפתחה בתחילת 2015 ע"י אלרן שרפלר, הבן הצעיר למשפחת עזורה, שקיבל את ברכת הדרך מהמשפחה. היא נמצאת ברחוב מקווה ישראל 1, בחלל שהכיל לפני כן את מסעדת טרנקילה האיטלקית, סמוך למתחם גן החשמל ברחוב לבונטין, אזור שהפך בשנים האחרונות לאזור קולינרי מתפתח ואפנתי (כולל למשל את מסעדות טאקריה, הירו ראמן ואוקינאווה לבונטין).


כמו מסעדת המקור הירושלמית, גם הבישול בעזורה TLV מבוסס על פתיליות, אבל בניגוד לירושלים, הפתיליות ממוקמות במטבח פתוח, מאחורי הבר הפנימי. אני ישבתי על הבר. המסעדה הייתה די מלאה בזמן שהייתי בה. לא מעט אנשים גם הגיעו לקחת מנות מבושלות בטייק-אוויי לסוף השבוע. מי שבחודשים האחרונים בוחש כאן בסירים הוא השף רפי כהן (ירושלמי במקור) שנותן יד ועוזר בבישולים. הוא הסתובב בשטח גם באותו יום.

המסעדה כוללת 2 מתחמים מרכזיים: מרפסת חיצונית שבה מרוכזים רוב מקומות הישיבה וחלל פנימי בו יש מספר שולחנות ובר קטן עם עוד כמה מושבים, שמאחוריו נמצא כאמור המטבח הפתוח.


תפריט עזורה תל אביב מצומצם יותר ממסעדת האם. יש פה ושם שינויים וגם המחירים של תל אביב יקרים יותר. המוסקה למשל עולה בירושלים 45 ש"ח ובתל אביב 50 ש"ח. הקובה חמוסטה בירושלים עולה 38 ש"ח ובת"א 45 ש"ח. סופריטו בקר בירושלים יעלה לצרכן האכלן 48 ש"ח ובת"א 60 (!) ש"ח. העסק הלא זול יחסית בירושלים הופך לממש לא זול בת"א. אין מה לעשות, מחירי השכירות בתל אביב לעומת ירושלים עושים את שלהם כנראה, ובאופן כללי המצב הסוציו אקונומי בת"א טוב בהרבה מזה שבעיר הבירה, אז אפשר וצריך לגבות יותר.

התלבטתי בין שתי מנות: צוואר טלה עם אפונה וארטישוק ירושלמי או ארטישוק ממולא במוסר ים. אחרי מבט בשני הסירים הפור נפל על מנת הדג. 


לפני המנה מקבלים לחם עם חריף ירוק (טעים. מלא כוסברה וצ'ילי) וצלוחית ירקות כבושים/מוחמצים.


זו המנה: ארטישוק ממולא במוסר ים בלאדי ברוטב חריף. עלותה 85 ש"ח. עבור הסכום הזה קיבלתי צלחת עם 2 תחתיות ארטישוק ו-2 קציצות מוסר ים ברוטב. וזהו. לטעמי מחיר גבוה מאד עבור מנה בלי תוספת. במחיר הזה צריך שיהיה כאן עוד משהו בצד - קצת אורז, ירקות, קוסקוס. משהו. קחו עוד 10 ש"ח ותתנו תוספת כדי שמי שכמוני בא לאכול ארוחה מלאה ייצא שבע בלי להוציא עוד 30-40 ש"ח על תוספת. כשהבעתי את התבאסותי על המנה וגודלה ביחס למחיר הגישו לי צלחת קטנה עם קוסקוס וירקות על חשבון הבית. זה נחמד, אבל לדעתי צריכים מראש להיות יותר לארג'ים. 85 ש"ח ל-2 קציצות דגים על 2 תחתיות ארטישוק זה way to much. לפחות היו שמים עוד 2-3 ארטישוקים קטנים בצד. המנה אגב הייתה טעימה מאד. הרוטב לא היה חריף אלא פיקנטי אבל הוא היה טעים ונוכח. (יש לי הרגשה שבי-ם הייתי מקבל מנה זהה חריפה יותר). גם הקציצות וגם הארטישוקים היו עשויים היטב.



בסה"כ יצאתי בתחושה מעורבת מעזורה תל אביב. היה טעים אבל לא הרגשתי נדיבות ורוחב לב. לצדי ישבו סועדים שכנראה הם קבועים במקום והחבר'ה הגישו להם מנות ותוספות ביד רחבה. אני כאמור הייתי צריך להתלונן על המנה שלי ועל גודלה ולקבל צ'ופר. סועד רעב יוציא כאן בקלות 110-120 ש"ח על ארוחה. זה הרבה עבור ארוחה של מנות ביתיות שמתבשלות על פתיליות בסירים ענקיים.

אני יודע שלעזורה תל אביב יש אוהדים תל אביביים רבים. מבחינת הטעמים ורמת האוכל, אני מניח שבצדק. מבחינת התמורה לכסף - לדעתי פחות. אולי צריך להיות סועד קבוע שם כדי לזכות לתמורה טובה יותר.
בשורה התחתונה, בהתבססותי על שתי הארוחות בשתי העזורות: העזורה האורגינלית אולי קצת מיושנת, קצת מבוגרת, קצת פחות מגניבה - אבל היא נותנת תמורה טובה יותר לכסף מאחותה (או בתה) התל אביבית הצעירה.

ואם אוכל בניחוח טורקי -
עושים כבוד בעזורה ת"א למוסטפא כמאל אטאטורק, מייסד הרפובליקה הטורקית ונשיאה הראשון...


ולסיום. צילום של קיר מחוץ לעזורה תל אביב: דבר שיר של יוסי בנאי, אחד מהסמלים הירושלמיים הגדולים ולקוח קבוע בעזורה הירושלמית: "געגועים רבים שחיפשו קצת חום על אש קטנה"...


2 comments:

  1. שמחה על ההשוואה הזאת שלך :-)
    למיטב זכרוני בעזורה בירושלים העלו את המחירים, כשהמסעדה הפכה להיות טרנדית. אני אוכלת בה מאז שהייתי נערה, ואני זוכרת אותה כמסעדת פועלים לא יקרה שאבא שלי ואני היינו אוכלים בה כשבאתי לבקר אותו.
    המסעדה התל-אביבי יקרה יותר, וגם אני חושבת שיש קצת חוסר פרופורציה בין המנות לבין המחירים.
    האוכל כמעט זהה, והיד של אלרן טובה מאד לטעמי. אני תמיד אומרת שלאוכל בעזורה יש טעם של זכרונות, כנראה שבירושלים יש יותר זכרונות.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מניח שהעלאת מחירים זה משהו שמתרחש בכל מסעדה ומסעדה בארצנו היקרה מדי...
      לגבי הזיכרונות, אכן. איכשהו בעזורה הירושלמית, למרות ההתמסחרות היחסית, הכל מרגיש יותר אותנטי.

      מחק